פרק 63- אליסה

1.7K 54 8
                                    

פרק 63- חטיפה

⚠️בפרק זה יהיה אונס הקריאה על אחריותכם בלבד⚠️
אני ושיר ירדנו במדרגות עם השומרים של כריסטיאן מאחורינו.

פתחנו את דלת השער והתחלנו לראות את השומרים מאחורינו נופלים ופצע ירי בחזה שלהם.

פאקינג רובה שקט מזויין.

כריסטיאן לימד אותי איך לירות ואיזה סוגי רובים יש.

לקחתי מאחד השומרים רובה אחד שהוא במקרה M16  והתחלתי לירות באנשים שפגעו בשומרים של כריסטיאן.

אחד מהם כיוון רובה רובה לראש של שיר, שהיא בכלל קפואה במקומה.

״תפסיקי לירות, כלבה.?וחברה שלך לא תיפגע.״ אחד מהם פקד עליי בקול קר.

סבבה חמוד.

״טוב, כלב מזויין״ מלמלתי כך שרק שיר יכלה לשמוע, והיא אכן הקשיבה לי והחניקה צחוק.

הפסקתי לירות בשומרים של אותו בן אדם והורדתי את האקדח לרצפה.

2 אנשים התקרבו אליי ואל שיר ותפסו אותנו.

ניסיתי לצעוק, אך הוא קירב משהו שנראה כמו מטפחת לפי ומכאן ראיתי שחור.

——————————————————————————————————

פתחתי את עיניי לאט לאט, ניסיתי להזיז את ידי אך הן היו קשורות בחבל.

ראיתי את המטפחת ששמו בפה לידי.

הסתכלתי ימינה וראיתי את שיר לצידי פוקחת את עיניה.

״אליסה...״ היא אמרה בשקט וניסתה לזוז, אך לא הצליחה בגלל שגם הידיים שלה היו קשורות.

״אל תזיזי את הידיים, זה יכאב לך יותר.״ אמרתי ובדיוק אז הדלת נפתחה וחשפה בחור גבוה, שרירי וממש אבל ממש מכוער.

ברמה שהייתה לי צמרמורת.

״מי אתה ומה אתה רוצה?״ שאלתי אותו, מפגינה ביטחון ומסתכלת לו בעיניים.

אני לא אשקר, פחדתי. אבל לא עליי.

פחדתי שהוא יפגע בתינוקות שלי או אפילו בשיר.

״סתמי, זונה. אני זה שמדבר פה. ממש לא את!״ הוא נהם עליי.

לא הגבתי. המשכתי להסתכל עליו.

לאחר כמה דקות שהוא רק בוהה בי, הוא שלף סכין מהחגורה שלו.

״בואו נתחיל, מה אתן אומרות?״ הוא שאל ושיחק עם הסכין בין אצבעותיו.

״לא.. בבקשה.״ שיר התחננה בבכי.

הבן זונה לא הקשיב לה והמשיך להתקרב אליי עם הסכין.

״נתחיל איתך.״ הוא אמר וירד לישיבה מולי.

הוא העביר את הסכין שלו על ידי ומשם אל בטני.

הפאקינג תינוקות, כלב!

למזלי מהבטן הוא ירד לכיוון הרגליים.

הוא החזיר את הסכין לחגורה שלו, והתחיל להוריד אותה.

״יש לי רעיון יותר טוב.״ הוא אמר בחיוך מגעיל.

הוא הוריד את מכנסיו לגמרי.

תיהיה חזקה אליסה.
זה קטן עלייך

הוא התחיל להפשיט אותי עד שסיים.

שיר בכתה בצד ללא הפסקה.

״תעזוב אותה. בבקשה!״ היא צרחה בבכי .

הסתכלתי לה בעיניים.

״הכל בסדר שיר.״ אמרתי לה ולא ניתקתי את מבטי ממנה.

דמעות עמדו לצאת מעיניי שהרגשתי את הלשון המגעילה שלו על השדיים שלי.

הוא ירד לאט לאט והוריד את הבוקסר שלו.

״איזה גוף יפה יש לך.״ הוא אמר ומיקם את איברו בפתחי.

הוא חדר אליי לאט והגביר לאחר שנייה את הקצב למהיר יותר, מה שגרם לכאב להתגבר מאוד.

זה הדבר הכי כואב שקרה לי.

לא השמעתי רעש.

הסתכלתי על שיר הדומעת כל כך, חייכתי אליה.

״הכל בסדר.״ ניסיתי לומר לה אך לא יצא ממני קול.

במקום זה הוצאתי אנחת כאב.

הסתכלתי מטה וראיתי וראיתי דם. דם יוצא ממני.

האיש המזויין לא עצר והמשיך, נהנה לראות אותי סובלת.

הרגשתי שאני עומדת להתעלף, בדיוק אז הדלת נפתחה.

ציפיתי לראות את כריסטיאן או אפילו את אימנואל, אך ראיתי איש אחר.

איש שהתקרב לשיר.

הוא ניסה להפשיט אותה. והצליח.
האיש שהלך לשיר פשט את בגדיו והתחיל ׳לענג׳ אותה, אך עוד לא חדר אלייה כמו שהבן זונה עושה לי.

״בבקשה תפסיק.״  שיר צעקה שהוא נגע בה.

*תאריך כתיבת הפרק;  13.9.2022*

המלאך הקטן שלוWhere stories live. Discover now