פרק 79- אליסה

1.6K 62 19
                                    

אשמח אם תצביעו🫶🏻

פרק 79- הורים

אנחנו יושבים בתוך הבקתה שלי ושל כריסטיאן, ההורים שלי יושבים מולנו.

״בת כמה את אליסה?״ אימא שלי שאלה.

זה כואב.

״קודם כל תענו לי על השאלות שלי, ואז אני אענה על שלכם.״ אמרתי להם בקור.

״שאני עברתי תאונת דרכים, לא באמת מתתי. אני ואמא שלך היינו חייבים הרבה כסף לרוסים.״ אבא שלי התחיל לומר וכריסטיאן הידק את לסתו למשמע הרוסים.

״בתאונת דרכים הרוסים לקחו אותי לפני שהמשטרה הספיקה להגיע. וקבעו שאני מת.״ הוא המשיך.

כריסטיאן הכניס את ידו בידי ונישק את קודקוד ראשי.

״הם חטפו אותי והתעללו בי יום- יום, לא היה בי כוחות להמשיך להילחם, עד שאמא שלך הגיעה לשם.״ הוא אמר.

העברתי את מבטי אל אמא.

״קדימה.״ אמרתי לה להמשיך את הסיפור שלו.

״הרוסים יצרו איתי קשר. הם אמרו לי שאם אני אגרום לכולם לחשוב שאני מתה, אני אוכל לראות את אבא שלך.״ היא הסבירה עם דמעות.

״אז השארת אותי לבד, בגיל 13 וחצי כדי לראות את אבא?!?״ שאלתי בזעזוע.

״אני מצטערת, ילדה שלי.״ היא לחשה והתקרבה אליי.

אמא שלי, נועה, חיבקה אותי.

״יקח לי זמן לעכל, אל תצפו למשהו מיידי.״ אמרתי להורים שלי. נועה ורפאל.

״אנחנו מבינים, עכשיו אפשר לשאול משהו?״ אימא שלי שאלה.

״לכי על זה.״ הנפתי בידי.

״בת כמה את?״ אמא שלי שאלה אותי.

בלעתי את רוקי ועניתי לה.

״22.״

שתי ההורים שלי הנהנו ובחנו אותי.

״איך את קשורה לראש המאפיה של ניו- יורק?״ אבי שאל לאחר כמה דקות של שקט.

״הוא היה הבוס שלי בעבודה.״ עניתי לו.

״כמה זמן אתם ביחד?״ אמא שלי שאלה.

״שנה וחצי.״ עניתי.

שתי ההורים שלי בחנו את כריסטיאן.

״את מאושרת איתו?״ אבי שאל ואני הנהנתי.

״שיר יוצאת עם אח שלו.״ הסברתי.

״והיא בהריון.״ הוספתי.

״באמת?!?. איזה חודש היא ?״ אימא שלי שאלה בהתרגשות.

״חמישי.״ השבתי בשלווה.

״וואוו״ אמא שלי מלמלה.

״איפה אתם גרים עכשיו?״. רפאל, אבא שלי שאל.

״אנחנו גרים באחוזה, כולנו ביחד.״ עניתי והתקרבתי לכריסטיאן.

״מה אתם עושים פה?״ אמא שלי שאלה, לרגע שכחתי שאנחנו במלדיבים.

״אימנואל הציע שנצא לחופשה לפני שאנחנו יולדות.״ אמרתי ורק אז קלטתי.

אמרתי. להורים. שלי. שאני. בהריון.

״אנחנו?״ אבא שלי שאל, אמא שלי עם דמעות בעיניים.

״אממ כן, אני בהריון עם תאומים.״ מלמלתי וחיזקתי את אחיזתי בידו של כריסטיאן.

״אני בשוק.״ אמא שלי אמרה ובחנה אותי עד שנעצרה על בטני העגלגלה.

אבא שלי לא אמר כלום, רק בחן אותי ואת כריסטיאן.

״אני כל כך שמחה בשבילך, אליסה.״ היא הנידה בראשה והתקרבה אליי, נותת נשיקה לראשי.

״טוב, ברשותכם אני רוצה לחזור לחופשה שלי. שיר ואימנואל מחכים לנו, רוצים להצטרף?״ שאלתי והסתכלתי עליהם.

״כן, בטח״ אמרה אמי.

אבא שלי רק הנהן והמשיך להסתכל על כריסטיאן.

אני וכריסטיאן קמנו, ההורים שלי אחרינו.

יצאנו מהבקתה, בדרך לבריכה הגדולה. שם אימנואל ושיר מחכים לנו.

כבר הספקתי להחליף לבגד ים, לבשתי אחד שלם הפעם.

הגענו לבריכה, שיר ואימנואל צוחקים בפנים.

שאימנואל קלט את ההורים שלי מבטו הפך לקר, לא רוצה להפגין רגשות מול אנשים שהוא לא מכיר.

שיר שראתה את מבטו הסתובבה, שראתה את הוריי היא פערה את עיניה ונצמדה לאימנואל שהביט בה בדאגה.

״מ-מ.. מה הם עושים פה?״ היא שאלה בגרון חנוק.

״מסתבר שהרוסים חטפו אותם ואז החזירו אותם.״ הסברתי לשיר בשלווה למרות כל מה שהתרחש בתוך הראש שלי.

״מי אלה?״ אימנואל שאל בבילבול.

״ההורים שלה.״ כריסטיאן ענה במקומי. וכרך את ידו סביב מותניי.

״אה.״ אימנואל אמר אך לא נראה לי שנפל לו האסימון עדיין.

״אההההה.״ הוא אמר מתי שנפל לו האסימון.

״הרוסים המזדיינים האלה.״ אימנואל אמר וכריסטיאן שלח לו מבט אזהרה.

״אל תקלל לידן ככה.״ הוא פקד עליו.

״בסדר בסדר.״ אימנואל אמר וסימן לי להיכנס לבריכה.

הורדתי את שמלת החוף שלי ונכנסתי לבריכה.

כריסטיאן נכנס אחריי, כורך את ידו שוב סביב מותניי ומצמיד אותי אליו.

״אני אוהב אותך.״ הוא לחש באוזניי.

״גם אני אוהבת אותך.״ החזרתי לו ונישקתי אותו.

*תאריך כתיבת הפרק: 24.10.2022*

המלאך הקטן שלוWhere stories live. Discover now