יומני הלהקה 1

פרק 2 יומנו של הארי

לא האמנתי. זאת הייתה סלינה!! סלינה ולואי?? מה הולך פה?? "היי לואי" היא אמרה "היי גם הארי פה! מקורה?" "ב..בסדר" גימגמתי. אוףף מה אני מגמגם?? אני מביך את עצמי עוד יותר!! ועוד מול סלינה!! "היי סלי! איתי הכל אחלה מה איתך??" אמר לואי. נשמעים כמו חברים טובים... הרגשתי שאין לי מה לעשות שם. רציתי לקום וללכת. אבל כשקמתי מהספה, סלינה עצרה אותי:"הי לאן אתה הולך?" "חשבתי שאתם רוצים להיות לבד..." הייתי כנה. שניהם צחקו. " מה פתאום? סלי רק באה לראות אקס פאקטור כי הטלוויזיה שלהם מקולקלת" אמר לואי. לא ידעתי אם להאמין או לא אבל בכל מקרה נשארתי. הפעם לא שרתי. התביישתי מסלינה... לואי כן שר. גם היא ניסתה לשיר. "למה אתה לא שר?? יש לך קול מדהים!!" שאל לואי. לא רציתי להשמע ביישן, אז אמרתי "אני לא מכיר תשיר..." למרות שהכרתי אותו טוב מאוד. "טוב.." אמר לואי והמשיך לשיר בקול. כשנגמר השיר ולואי עדיין המשיך לשיר, (הוא כבר עמד על הספה והשתמש במטאטא כרמקול) ראיתי שסלינה הסתכלה עליו בעיניים נוצצות. "אתה שר מדהים!! יום אחד עוד תהיה זמר, אני אומרת לך!!" אם לא הייתי מתבייש ושר, גם לי היא הייתה אומרת אתזה. הבעיה היא שאני לא שרתי כי אני ביישן מטומטם! הפרק נגמר, וסלינה שאלה "רוצים לבוא אליי לשתות לימונדה? אמאשלי מכינה מזה טעים!!" התחלתי לחשוב על אמא שלי. גם היא הייתה מכינה לימונדה בקיץ כל שבוע. הלוואי שהיא תבריא!! קשה לי בלעדיה.אבל הכי קשה לי, שהיא לא זוכרת אותי. "נו הארי מה אתה אומר?"סלינה קטעה את המחשבות שלי. "מ..מה?" "שתבוא אליי ללימונדה!!" "אני אבוא? מה עם לואי?" "יא קורע!! כנראה היית שקוע במחשבות... הרגע אמאשלו קראה לו להביא את אחשלו מהגן ואז ללכת איתו למתקנים. אז רוצה רק אתה?" 'ברור שאני רוצה!!' חשבתי
'אבל מצד שני, אני רק אפדח את עצמי... סלינה תראה שאני סתם משעמם ולא תרצה להיות איתי...' "וואי אתה אוהב לחשוב!" היא צחקה. ובהחלטה של רגע החלטתי "טוב אני בא" ניסיתי להיות כמה שפחות ביישן. "יאללה היינו פה! ביוש לואייייי" סתומה הוא לא פה... "הוא הלך" " מה אתה אומר מר מחשבות" היא צחקה. בדרך לבית שלה היא שאלה אותי על אמא שלי "איך את יודעת?" שאלתי "לואי סיפר לי" לואי ולואי ולואי. כל היום לואי!! היא ממש התלהבה ממנו! סיפרתי לה על המצב הקשה של אמא. דיברנו עוד קצת ולפתע היא אמרה "הארי, יש לי משהו לומר לך..