לא ידעתי מה להגיד. אלינור הסתכלה עליי וחיפשה מה לומר. נייל אמר:"היי לואי תכיר זאת אלינור החברה החדשה שלי" הוא חייך. "למה באת? צריך משהו?" הוא שאל. "ל..לא תודה" עניתי בחיוך מזויף והלכתי. איך היא עשתה לי את זה?! היום נהיינו חברים... היא אמרה שהיא אוהבת אותי... באותו רגע היה לי חשק לשכב במיטה ולישון לנצח. לא לחשוב על כלום. כנראה שבנות הן בוגדניות. אולי לא כדאי שתהיה לי חברה כרגע. כעסתי על אלינור מאוד. והיא עוד מצפה שאני אבוא להופעה שלה?! פחח.. מה אכפת לי ממנה. אני צריך פשוט להתעלם. לשכוח ממנה. חזרתי הביתה והכנתי לי ארוחת ערב. הבנתי שאני לא מצליח לשכוח מאלינור. הייתי מבואס מאוד. הלכתי למיטה וכמעט נרדמתי כשפתאום צלצל הטלפון וזאת הייתה.. אלינור. רציתי לסנן אותה אבל משהו דחף אותי לענות. "מה את רוצה?" עניתי באדישות. "לואי תבין..." היא התחילה להגיד. "מה להבין?" קטעתי אותה. "שבגדת בי ביום הראשון שנהיינו חברים?" "לואי... תן לי לדבר רגע" היא אמרה. גילגלתי עיניים. "תבין... אני אוהבת אותך... נייל סתם ידיד שלי... פגשתי אותו ו..." "ומה?" שוב קטעתי אותה. "את מאוהבת בו. ראיתי אותכם. הוא בעצמו אמר שאתם חברים. פשוט תודי בזה" אמרתי. "אני.. אני לא.." היא גימגמה. "אוף, על מי אני עובדת! כן לואי אני מאוהבת בנייל. אני מצטערת. אני אוהבת אותך אבל בתור ידיד ולא יותר. מצטערת" היא אמרה וניתקה. הייתי המום וכועס. שתלך לנייל שלה! למי אכפת? אבל... לי אכפת. אני אוהב את אלינור. והיא שברה לי תלב! ברור שאכפת לי. טוב... אני צריך להתמודד עם המציאות. יש עוד המון בנות בעולם. נשכבתי על המיטה ונזכרתי שההופעה עוד יומיים. לפתע שמעתי רעש מהחלון. "לואי... בוא רגע..." הסתכלתי ולא הצלחתי לזהות מי זה. עזרתי לו להיכנס ואז ראיתי מי זה היה...
YOU ARE READING
יומני הלהקה 1
Fanficהארי, ילד לא מקובל בחברה, עם סיפור מיסתורי שקורה לאמא שלו שמשתתף בו גם נייל, ילד מאוד מקובל עם צרות משלו. נייל, חבר של 'מלך הכיתה', זאין, שמסובך בצרות... לואי, החבר הכי טוב של הארי, מציע לו ללכת לתוכנית אקספקטור, ששם, עם עוד נער בשם ליאם, החיים שלהם...
