פרק 4 יומנו של הארי

439 48 13
                                    

אמאשלי?? גם הוא יודע? איך?? או שזה לא קשור... מוזר. בכל אופן, החלטתי ללכת אליו ולברר. ממש ספרתי את הדקות. כשהלכתי להביא את ספר גאוגרפיה שוב פגשתי בסלינה. היא חייכה אליי. חייכתי חזרה מסמיק כולי. "דיברתי עם נייל. היום אני אבוא אליו והוא יספר לי" אמרתי. החיוך שלה נעלם. "אה מ..מצוין..." היא אמרה ורצה למקום. 'מה יש לה?' חשבתי.בהפסקה שוב דיברנו. היה לי ממש נחמד ולא רציתי שהיא תברח שוב אז לא הזכרתי את העניין עם נייל למרות שממש רציתי. היא ממש נחמדה. כל ההפסקות דיברנו. התחלתי פחות להתבייש ממנה. גם היא לא התביישה שיראו אותה איתי. בהפסקה האחרונה גם לואי הצטרף. הפעם לא הרגשתי בינהם מיותר. ראיתי את זאין מסתכל עלינו. הוא ניגש אלינו ואמר לי "הופה קטנצ'יק נהיית מקובל היום" למה הוא אוהב להעליב אותי כל הזמן? פשוט לא התייחסתי והמשכתי לדבר איתם. זה עיצבן אותו. היה נראה שהוא אפילו.. מקנא. אבל למה? יכול להיות שהוא אוהב את סלינה? לא מתאים לו. הוא אוהב את הבנות הפקאצות. וסלינה... סלינה היא לא כזאת. סלינה היא נחמדה ומתחשבת. היא לא חשה את עצמה כמו עדי ביטי החברה של זאין. אז אולי הוא מקנא בגלל לואי? אולי הוא גם רוצה שיהיה לו חבר מהכיתות הגדולות? בקיצור הוא פשוט הלך. נראלי שהוא מתכנן לעשות לי משהו... סופסוף נגמר היום. נייל אמר לי לבוא בחמש. אוףף כמה זמן אני צריך להיות במתח?? הגעתי הביתה. אבא לא היה שם. הוא השאיר פתק שהוא הלך עם טימי (אחשלי) לבקר את אמא. הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 16:00. עוד שעה אני הולך לנייל. חיממתי לי צ'יפס והתיישבתי מול הטלוויזיה. כנראה שהייתי מאוד מותש, כי פשוט נרדמתי. חלמתי שאני שר עם לואי ושנינו זמרים גדולים. פתאום אבא העיר אותי. "בוקר טוב" הוא צחק. "מה השעה??" שאלתי.
"עשרים לחמש" אבא ענה. טימי רץ אליי וחיבק אותי. איך אני אוהב אותו!! טימי הוא בכיתה ג'. לפעמים נדמה לי שהוא מבין אותי יותר מכל אחד אחר. אנחנו עושים המון דברים ביחד. כשאבא ראה אותנו מתחבקים הוא חייך. "נו מה עם אמא?" שאלתי. "לא משהו. לא השתפר" הייתי עצוב. לרגע היה שקט וטימי בכה. ניסיתי להרגיע אותו אבל בעצם ניסיתי להרגיע את עצמי. היה כבר חמישה לחמש אז הלכתי לנייל. הגעתי אליו בחמש ודקה. דפקתי בדלת. נייל פתח "בוא תיכנס" הוא אמר. הייתי חייב כבר שיספר לי. "נו, מה רצית לספר לי?" שאלתי. נייל התחיל לדבר: "אמא שלך... היא לא עברה תאונת דרכים. היא..."

יומני הלהקה 1Where stories live. Discover now