אחרי שאבי הארי הלך, התחלתי לעכל את מה שקורה.
בלעדי טום וקיילי, הייתי נשברת.
הייתי מתאבדת.שעת הצהריים מיהרה להגיע, ולהודיע, שעוד מעט ערב.
מחר אבי לואי יספר לאבי הארי משהו.
ואז למחרת אנחנו חוזרים.זה פשוט לא קורה.
אני קיילי וטום, ירדנו לחדר האוכל.
דין חייך אלינו וחייכנו בחזרה.התיישבנו במקומות, בשולחן שלנו ליד החלון.
האוכל שלנו, שזה פנקייק עם שוקולד (ושוקו!) הוגשו לנו לשולחן.ואז דין בא.
"היי מה קורה?"
"בסדר." קיילי השיבה והוא הסתכל עליה במבט אטום."אממ דארסי תהיתי אם את רוצה לצאת איתי לדייט." הו, שכחתי שהוא לא יודע.
"אממ לא דין."
"למה לא?"
"קודם כל יש לה חבר- היי." טום אמר וקיילי המשיכה אותו "אנחנו עוזבים עוד יומיים."
"אוקיי." מבואס, הוא הלך עד שנתקל במישהיא.
אמא של קיילה בצעירותה.ואז שניהם נדלקו.
נוצר ביניהם מה שנקרא, קליק.~☼~
נכנסתי למקלחת, וצרחתי.
את כל מה שנאגר בי, ואז התחלתי להתקלח.כשסיימתי לבשתי שוב את הפיג'מה וקיילי נכנסה אחריי.
תוך 20 דקות היא ייצאה החוצה וטום נכנס אחריה.הוא התקלח שעה.
מה יש לו כבר לרחוץ?
אני אף פעם לא אבין את זה.עשינו לילה לבן.
שיחקנו, שרנו, בקיצור הכל.הלכנו לישון רק באיזה 10 בוקר.
סחוטים מעייפות, יודעים שבערב, כבר יקרה מה שיקרה עם אבי לואי ואבי הארי.
YOU ARE READING
פרדוקס הזמן- דארסי סטיילינסון. [1]
Fanfic"את בטוחה בזה?" "כן" "בטוחה בטוחה?" "כן! אתם לא תצליחו לשנות את דעתי" הרמתי קצת את קולי "זה יגרום לפרדוקס הזמן" "אני יודעת טום" "לכמה זמן?" "אני נוסעת לחודשים קיילי" "תזהרי דארסי" שניהם אמרו יחד "אני אזהר" עשיתי טעות. טעות איומה שבמימד אחר היא לא...