חצויים אבודים

נפגשים

נ.מ פייפר

אז שמענו על אנשי הזהב שצריך לעזור להם, ולהציל איזה מישהו אפל וטוב. אולי עוד בן האדס? רק שלא ידענו איך מתחילים בכלל.

״אתה יודע איך אפשר למצוא את אנשי הזהב האלה?״ שאלתי את כיירון. 

״אני לא בטוח אבל יש לי רעיון״, כירון אמר. ״האולימפוס נמצא בקומה ה600 בבניין האמפיר סטייט, אני די בטוח שהם יהיו בקומה אחרת״.

״אבל באיזו קומה?״ שאלה אנבת׳. ״אם לא נדע בדיוק השומר לא ייתן לנו בכלל להיכנס״.

״חכו כאן שניה״ אמר כיירון ויצא מן החדר. נראה לי שהוא הלך לברר עם המקורות שלו - אולי דיוניסוס ואולי אלים יותר משתפי פעולה. בכל אופן, אם יש מישהו שיכול להוציא תשובות מן האלים זה כיירון.  

״אז הולכים לאולימפוס?״ ליאו שאל, ״אני רק מקווה שאף אחד לא יפול מהמעלית, בהתחשב במזל שלכם״.  

״אם אנחנו ניפול אתה תיפול איתנו אתה יודע״. העיר וויל.  

״אתה עוד לא יודע שאני כמו חתול? תמיד נופל על הרגליים. אפילו הוכחתי שיש לי 9 נשמות״.

״אני מקווה שאין לך מטרה לבדוק כל אחת מהן בזמן הקרוב״ אמר לו פראנק.

״וואו, אחי״ אמר ליאו ״נשמע שאכפת לך ממני״. 

״טוב אני חייב להכיר תודה למי שחילץ אותנו מהמנהרות ברומא״, הוא הסמיק. 

״אני יכול לעשות כול דבר״, אמר ליאו.  

״טוב אם ככה בוא תפתור את הנבואה״, אמרתי לו. 

״זה משהו שאני לא יכול לעשות״ מחה ליאו, ״אני לא אפולו או משהו״.

״מבחינת היהירות אתה בהחלט כמוהו״, אמר וויל.

שמעתי מרחוק את ג׳ייסון ממלמל אאוץ׳. טוב, זו הייתה באמת עקיצה טובה מצד וויל. ואז פתאום כירון חזר.

״לפי מה שהבנתי האנשים הזהובים בקומה 400 באמפר סטייט. בכל אופן, אתם זוכרים שלכול מסע חיפושים יש זמן שצריך לעמוד בו, אחרת משהו קורה. אנחנו עדיין לא יודעים מה הזמן שצריך להספיק אבל כדאי שתצאו כמה שיותר מהר״. 

״טוב אז יוצאים?״ שאלתי, ״למה אנחנו בכלל מחכים?״ אז אספנו את הציוד שלנו ויצאנו לאולימפוס. 

הגענו לבניין הגבוה. פרסי, אנבת׳, ניקו ו-וויל נראו שקועים בזכרונות. ידעתי שהם נזכרים בקרב שנלחמו פה על מנהטן. נכנסנו לבניין המרשים. השומר היה שקוע בספר פנטזיה כלשהו והתעלם מאיתנו. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו את הכרטיס לקומה ה400.

״400? מה זה אמור להיות?״ הוא שאל באדישות. לא השתכנעתי.

״אתה יודע טוב מאוד״ עניתי. ״אתה מוכן בבקשה לעזור?״