חצויים אבודים

שליחויות

נ.מ וויל

"וואו", אמרתי. "זאת תחזית שיותר מתאימה לניקו! "

"כן, אני די דוגל בפירוש נבואות, אז זה בהחלט יכול להתאים לי," ניקו אמר. 

"מה פירוש?" סופי שאלה.

"שמתם לב שעוד לא פיענחנו את  השורה האחרונה בנבואה?" הוא שאל. "ואת פחד האלים למגר ולנצח.  כנראה, לפי ההסבר של אנבת' פחד האלים הוא הנסתרים."

"יש!" קפץ ליאו. "הצלחנו לפענח את כול הנבואה! אמרתי לכם שאנחנו יכולים!"

"לא," אמרתי. "אמרת שאתה יכול לפענח את הנבואה."

"לא נכון!" ליאו מחה.

"כן נכון!" אמרתי. "אני זוכר שבאותו זמן השוותי אותך לאבא (אפולו) מבחינת היהירות." ראיתי את כול האלפים  מסתכלים עלי בתמיהה, ואת החצויים מגלגלים עיניים. הבנתי שבמשך הדקה האחרונה המבטים של כולם עברו ביני לבין ליאו כמו פינג פונג. "לא חשוב, אמרתי. אתם לא תבינו."

"אז מה עושים?" פייפר החזירה אותנו לשיחה. "איך אנחנו מונעים את זה?"

"ועוד משהו," סופי אמרה בחשש. היא פנתה אל ברונטה ואורהלי: "לפני כמה זמן הנסתרים גנבו ממני את המטמון של קנריק. כשקיף ערק מהנסתרים, הוא הביא איתו את המטמון בחזרה פלוס המטמון של קנריק. אבל אחר כך גילינו שהמטמון של קנריק היה מזויף, והאמיתי נשאר אצל הנסתרים." (ה.כ נראה לי שאצל פינטאן הם הצליחו למצוא את אחד הסודות.)

"מה!" ברונטה נבהל. "את בטוחה?!"

"כן," קיף ענה במקומה. "אני הגנבתי את המטמונים חזרה. כנראה שבשלב מסוים הם עלו עלי והבינו מה אני מתכוון לעשות."

"כשחושבים על זה," דקס הרהר בקול, "בסוף כשבאמת גנבת את המטמונים, כבר תפסו את רוי ואלוואר, והפגישו אותם עם ג'תן. יש סיכוי שג'תן לא בטח בך, וברגע שהם סיפרו לו שאתה איתם, הוא שיתף אותם בחשדות שלו, והם החליטו ליתר ביטחון לזייף את המטמון של קנריק." 

"כנראה, וזה רק מזכיר לנו כמה זה מסוכן שיש להם את ג'תן ליד טאם כול הזמן," פיץ אמר במרירות. "הם יכולים לגלות את כול הסודות שלנו בקלות."

"לפחות הוא לא יודע עלינו," אמרתי. "זה באמת היה יכול להיות מסוכן."

"תגידי," אנבת' פנתה לסופי. "יש מרחק מסוים שמעבר לשם טלפת לא יכול לעשות שום דבר?"

סופי נראתה מבולבלת. "האמת" היא אמרה, "אני לא יודעת. הכוחות הטלפתים שלי משודרגים. אם כבר מישהו יודע אז זה מר פורקל. אם הוא כוונן לי את הטלפתיה אז הוא צריך לדעת עליה הרבה. אבל גם אפשר לשאול את פיץ. הוא טלפת נורמלי."

"כן," אמר פיץ. "יש מרחק מוגבל לטלפתיה. לפי הניסויים שלי, הוא בערך 5 קילומטר פלוס קצת." (ה.כ אני די בטוח שיש מרחק מוגבל, אבל אני לא יודע מה המספר. אז הקרצתי.)

"יופי. אז כול עוד אנחנו שומרים ממנו מרחק, הוא לא יכול לקרוא את המחשבות שלנו," אנבת' אמרה בהקלה.

לפתע אולדן נכנס לשיחה ושאל: "ילדים, השעה מאוחרת ומי שהולך לפוקספייר חייב כבר לצאת. מה הוחלט? "

"יש לי רעיון!" דקס קרא. "אני יכול לקחת את ליאו לטינקר! בטוח זה יעזור לנו."

"מה?" ליאו שאל בבילבול. "טינקרבל היא לא פיה? מה היא עושה אצל האלפים?" 

אני, כול שאר החצויים (חוץ מג'ייסון) וסופי נשפכנו מצחוק.

"זאת אלפית בשם טינקר!" סופי השתנקה מצחוק. 

"אה," אמר ליאו נבוך. "טוב, שמעו, כבר קיוויתי. קצת אבקת פיות והייתי מצטרף לסיבוב עם ג'ייסון בשמים. אולי יש פה גם פיטר והוק?"

"לא," ענתה סופי. "אבל אם תמשיך ככה אני בטוחה שיש בחוות המקלט איזה תנין בשבילך."

"אהההםם" אמר אולדן, "לא סיימנו. אז דקס וילאו הולכים לטינקר."

"פייפר תבוא איתי אל פינטאן," אמר ברונטה.

"אולי כדאי שגם אני אצטרף," אמר פיץ.

"אין צורך," ענה ברונטה, "מר פורקל כבר סידר שיצטרף אלינו טלפת של הברבור השחור."

"גרניט?" שאלה סופי. ברונטה הנהן ואני תהיתי על השמות המוזרים של האלפים.

"לין, פרסי ואני נלך למגדל לראות מה סילבני רצתה," אמרה סופי.

"גם אני," אמרה אנבת' ופרסי חייך. הם כזה זוג חמוד השניים האלה. מעניין אם גם ניקו ואני נראים ככה.

"לדעתי כדאי שגם ניקו יצטרף אלינו," סופי המשיכה. "אם ניתקל ברוי, הפסיוניפת ההוא, או אפילו בטאם, הוא יכול לעזור."

"אז גם אני מגיע!" קראתי. בדיוק חיכיתי להזדמנות הזו. רק שניקו נראה עדיין נבוך, ולא מרוצה כמו פרסי. נו טוב, יש על מה לעבוד.

"אם ככה כולנו נבוא," אמר ג'ייסון. "אנחנו לא יודעים במה ניתקל, וזה לא שיש לנו משהו טוב יותר לעשות."

סופי נראתה מסוייגת - "זה המון אנשים, אני חוששת שסילבני תילחץ."

"לדעתי זה דווקא רעיון טוב," אמר גריידי. 

"נכון," הסכימה אדליין. "לא כולם חייבים להיכנס ביחד, אפשר שחלק ישמרו בחוץ." 

"טוב"... אמרה סופי

"אבל מה איתנו?" שאלה ביאנה במחאה. "אנחנו צוות, מה פתאום אנחנו נשארים מאחור?"

"כמו שאמרנו - חשוב שחלק ילכו לבית הספר," אמר אולדן.

"אבל אני הולך עם סופי," אמר פיץ. "אנחנו קוגנאטים!"

"מעולה, תשדר לה את השיעורים מהכיתה," אמר קיף בחיוך. נראה היה שפיץ מוכן לזרוק עליו משהו, רק לא מצא שום דבר בהישג יד.

"אם כך סיכמנו." אמר אולדן." פיץ, ביאנה, קיף, כדאי שתמהרו לבית הספר. כל השאר, קדימה לעבודה. ותשמרו על עצמכם."

"אנחנו מוכנים," ענתה לו סופי ." אין סיבה לדאגה." וחייכה חיוך תמים. 

-----------------------------------------------------------------------------------------------

שלום! סליחה שלא הוצאתי פרק בשבוע האחרון, ההיתי עסוק.

רף ההצבעות להיום הוא 20

ביי להפעם!