פרק 10

290 17 2
                                    


היה לי מאוד כיף, עד שראיתי את שון עם איזה בחורה בים, ועוד מתנשקים! התחלתי לאבד אוויר, לא נשמתי, ראיתי נקודות שחורות מתמלאות בשדה הראייה שלי, ואז התעלפתי.
-נקודת מבט של נועם-
נוי ממש טובה בכדורעף! וואו! ואז היא פשוט התעלפה, נלחצתי ולא ידעתי מה לעשות, ישר תפסתי אותה והתקשרתי לבית חולים,
״שלום תגיעו דחוף לים, יש כאן מישהי שהתעלפה, מה לעשות לבנתיים?״ שאלתי בלחץ
״תרים את הרגליים שלה למעלה, ותנסה לשפוך עליה מים קרים״ האיש אמר
״אוקיי תודה״ ניתקתי.
-נקודת מבט נוי-
התעוררתי בבית החולים, ראיתי את נועם יושב בלחץ, למה אני כאן? שאלתי את עצמי. נועם שם לב שהתעוררתי ונרגע.
״מה קרה לי?״ שאלתי בקול צרוד, מוזר לי להיות כאן, לפני רגע שיחקתי עם נועם והחברים החתיכים שלו בים, אז מה קרה?
״התעלפת, ואני לא יודע ממה, הרופאים אומרים שלא שתית״
נזכרתי למה התעלפתי, ישר התחלתי לבכות.
״נוי! למה את בוכה?!״ הוא שאל מודאג
״נזכרתי למה התעלפתי״ אמרתי בקול צרוד ״ראיתי את שון עם זונה אחת והם... התנשקו״ הוספתי
״תקשיבי, הוא סתם אפס שלא יודע איזה אוצר יש לו בין הידיים, את צריכה להתקדם, אם לא תתקדמי את תפספסי את מי שבאמת אוהב אותך״ הוא אמר, ואני הפסקתי לבכות, מעכלת את מה שהוא אמר, יש סיכוי שהוא מרגיש כלפיי משהו? לא... אין מצב שהוא מחבב אותי.
״אתה צודק, אבל אני לא יכולה להתקדם כל כך מהר, קשה לי״ אמרתי בעצב
״טוב בואי לא נדבר על זה, גם ככה קשה לך״ הוא אמר בדאגה. ואני הנהנתי וחזרתי לנוח. שיחררו אותי ואמי לקחת אותי לבית
״מחר את לא הולכת לבית הספר, הרופא אמר לי שאת צריכה להשאר בבית שבוע כדי לנוח״.
עליתי לחדרי ושיחקתי עם הכלב שלי, הוא כל כך מתוק ויפה! הוא מסוג פקינז, בצבע שמנת לבן, הוא עוד מעט בן שנה. השעה הייתה 19:40, החלטתי שאני רוצה לעשות משהו, אבל לא ידעתי מה.. שיעמם לי כל כך שרציתי למות. אז הלכתי לבשל (אני אוהבת לבשל ולאפות) רציתי משהו מתוק, משהו שיעביר לי את הדיכאון, אז החלטתי להכין עוגת שוקולד, זה העביר לי את הזמן, אמי לבנתיים נחה בחדרה, וכשהעוגה הייתה מוכנה הכנתי לי ולאמי שוקו וקראתי לה לבוא, אכלנו ושתינו את השוקו, העוגה הייתה ממש טעימה, השעה הייתה 21:30 אז הלכתי לגינה, וישבתי מתחת לשמיים וחשבתי, אולי יש איזה סוכנות שתצליח לקבל אותי, אני פשוט צריכה לנסות!
חיטטתי בפייסבוק, ראיתי את ׳רוברטו מודלס׳ אני מכירה את הסוכנות... סוכנות ממש טובה! אין מצב שאפילו הם הסתכלו עליי! נכנסתי לאינסטגם, עשיתי לייקים לכל מיני אנשים שחצי מהם אני אפילו לא מכירה.
קיבלתי הודעה משון
׳אממ היי... איך את מרגישה?׳
׳כאילו שבאמת אכפת לך׳
׳וואלה אני עכשיו בא לטובתך אם לא היית מתעלפת לא הייתי יורק לכיוון שלך!׳
הוא כתב לי, אאוץ׳, אין בעיה!
׳קודם כל דבר יפה אליי, אני לא אחת הזונות שאתה מזיין חמש פעמים ביום, ודבר שני, אני אפילו לא רוצה לראות אותך! אז לך תדפוק את הקיר!׳
דיברתי לא יפה, לא הרגשתי בנוח, אחרי ההודעה הזאת הוא לא ענה לי, יופי, הוא הבין עם מי הוא מתעסק! הלכתי להתקלח, הרגשתי ממש מלוכלכת. שיצאתי מהמקלחת ראיתי מלא קבוצות של ׳נוי הזונה׳ ׳תמצצו לנוי׳ ועוד דברים ממש לא יפים! כתבתי לשון הודעה
׳תקשיב לי טוב טוב, אל תשלח את הזונות שלך לפתוח קבוצות של ׳נוי הזונה׳ ועוד מלא דברים כאלה, אני לא מרגישה בנוח שרבנו, אז רציתי לבקש סליחה, אבל אחרי מה שעשית, בחיים לא! פשוט... תשכח שאי פעם הייתי קיימת!׳
התחלתי לבכות, לא שלטתי בעצמי, אז פשוט לקחתי סכין וחתכתי, אני לא ידעתי איך עושים את זה, אבל היה לי כואב, ירד לי הרבה דם, ניגבתי את הדם והלכתי לישון, וכמובן שלא נירדמתי.
פשוט יום מסריח!
----------------------------------
היי בנות! סליחה על הפרק העצוב...
תהנו!❤️

דוגמנות אהבה ואכזבהWhere stories live. Discover now