פרק 16

234 16 1
                                    

פרק 16:
התעוררתי.
להזהר ממי? זה מה שעבר אצלי בראש, רק זה.
לא שמתי לב שכולי נוטפת זיעה, השעה הייתה 3:45 לפנות בוקר, למה אני ערה בשעה כזאת?!
הלכתי להתקלח ונזהרתי שלא להעיר את עמית ונועה שלא ירצחו אותי או משהו.
שכחתי שאבא שלי חוזר מחר מחו״ל!
המחשבות שלי התערבבו ולא הצלחתי להבין את עצמי.
כשחזרתי לחדר, הערתי את עמית ואמרתי לה שתקום בשקט כי אני רוצה להעיר את נועה ולהפסיק את הנחירות שלה.
״ שלוש ארבע ו...״ לחשתי.
״אחחחח! מה אתן עושות?! 4 לפנות בוקר בהמות!״ נועה צעקה עלינו ושיפשפה עניים.
״נוי ביקשה לעשות את זה! זה לא אשמתיי!״ עמית אמרה
״נוייייי!״ נועה התעצבנה
״שתקי רגע״ אמרתי לנועה, ״חלמתי חלום....״ סיפרתי להן את כל מה שחלמתי.
״למה חלמת על זה?״ עמית שאלה
״אני לא יכולה לשלוט על החלומות שלי״ אמרתי לה
"יואוו זה מוזר, טוב עכשיו תנו לי לישון!״ נועה אמרה וחזרה לישון מתחת לשמיכה.
״אני גם חוזרת לישון... לילה טוב״ עמית אמרה לי.
״איך אני אמורה לישון?״ אמרתי בלחש, אבל כתשובה שמעתי את הנחירות של נועה, יופי.
טוב אז אני גם אלך לישון.. אמרתי בראשי.
----בוקר----
״אאוץ׳ץ׳!!״ התעוררתי וראיתי את עמית ונועה בקרב כריות.
״מה השעה?״ שאלתי בישנוניות.
״אחחח! למה עשית את זה??״ צעקתי על עמית שזרקה עליי כרית.
״כדי שתקומי!״ עמית אמרה וזרקה לעברי עוד כרית.
״כבר קמתי!״ אמרתי והתחלתי לזרוק על עמית כריות.
״לא נראה לי!״ נועה התערבה וזרקה עליי כריות.
״טוב נו צריך להתארגן לים לא?״ אמרתי להן.
״וואיי נכוןן!״ עמית נזכרה בזה.
התארגנו מהר ויצאנו לכיוון הים.
בדרך פגשנו את אדי, מאור ונועם.
נועה חיבקה את אדי, עמית חיבקה את מאור, ורק אני ונועם נישארנו עומדים במקום ובוהים בריצפה.
״טוב אז... בואו״ אדי אמר ושבר את השקט. כולנו התקדמנו לכיוון הים, נועם היה שקט, אוקיי זה מוזר.
״נועהה! עמיתת! בואו נשחק כדורעף עם הבנים האלה שם״ אמרתי
״אנחנו שונאות כדורעף!, לכי תשחקי את״ נועה אמרה
״אוף איתכןן!״ אמרתי
״אולי נועם ירצה לשחק איתך״ עמית אמרה
״יאללה נועם אתה בא?״ שאלתי כאילו כלום לא קרה, צריך להתגבר על זה.
״מה? אה, אממ כן, כן״ הוא אמר כאילו שהוא קם מחלום עכשיו.
-------------------------------
וואייי התגעגעתייי! מצטערת שלא העלתי מלאאא זמן פרק, פשוט המגעים של הטלפון לא כל כך עבדו אז... היה לי קשה לכתוב פרק.
תהנוווו❤️

דוגמנות אהבה ואכזבהWhere stories live. Discover now