דוגמנות אהבה ואכזבה

פרק 24:

פרק 24:
-נקודת מבט נוי-
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לאינסטגרם.
ראיתי שרון התחיל לעקוב אחריי, אני הייתי בשוק !
החזרתי עוקב, וראיתי ששלחו לי הודעה באינסטגרם, בטוח זה רון.
וכן, זה רון. חייכתי לעצמי וצחקתי בשקט.
׳מהבנים האלה שלא יכולים לדבר עם בנות יפות במציאות׳ הוא כתב לי. לפני חצי שעה.
׳חחחח אני מממששש לא יפה׳ כתבתי לו.
עבר חמש דקות.
ועוד חמש דקות.
ועוד רבע שעה.
למה הוא לא עונה לי ?!
׳מילה את יפה, מאיפה את ?׳ הוא ענה לי, אחריי שחיכיתי חצי שעה.
החלטתי שאני יענה לו אחריי שעה, שלא ממש הצלחתי ושלחתי הודעה אחריי רבע שעה.
התחלנו לדבר, הוא ממש חמוד!
קבענו לצאת לסיבוב מחר...
ועכשיו, מה אני אמורה לעשות מחר ?!
דיברנו קצת בוואטסאפ והלכתי לישון.
-בוקר-
״נוי׳לה, קומי״ סבתא שלי העירה אותי.
״טוב״ אמרתי לה מתחבאת בתוך הפוך.
בדקתי מה השעה בפלאפון, 10 בבוקר ?!
אחריי חצי שעה שהייתי בפלאפון, קמתי והלכתי לשטוף פנים ולאכול.
חיכיתי לבוקר טוב של רון, כי אני לא רוצה לצאת חסרת חיים ולשלוח לו הודעה, אבל אני כן חסרת חיים ואני רוצה שהוא ישלח לי הודעה.
רק בשתיים עשרה הוא שלח לי בוקר טוב, ואני חשבתי אם לענות לו ישר או אחריי שעה, החלטתי שאני יענה לו אחריי שעה.
לא יכולתי שלא לדבר איתו אז אחריי דקה עניתי לו. יופי נוי.
׳חח בוקר טוב׳ שלחתי
׳מה רק עכשיו קמת ?׳
׳אני ערה כבר מ10 בבוקר...׳
׳אה חח, עכשיו בדיוק אני הולך להסתפר׳
המשכנו לדבר על השיער שלו... לא ממש מעניין.
קבענו לצאת בשעה ארבע, למגרש כלשהו לשבת שם.
אז...
מה אני אמורה לעשות ? אוף. אני לא יודעת אפילו איך להתנהג.
להיות אני או לא ?
אני חייבת להיות מי שאני, אחרת אף אחד לא יאהב אותי.
אני מקווה שהוא לפחות יאהב אותי.
חיכיתי, וחיכיתי לשעה ארבע.
אבל השעון נתקע על אותה דקה כבר שעה, או שזה רק אני.
החלטתי להתחיל להתארגן,שמתי חולצה ארוכה של אדידס בצבע בורדו ופתוח בכתפיים, טייץ שחור ואת משקפי הקריאה שלי, אני לא צריכה לשים אותם תמיד אבל עדיין אני מרגישה יותר טוב עם משקפיים.
התאפרתי, שמתי טימבלנד שחור, שמתי על עצמי בושם ויצאתי.
איחרתי בעשר דקות, שלא יחשוב שאני אהיה שם בדקה שהוא אמר לי לבוא, חה.
לשחק אותה קשה להשגה קצת, מה לא ?
אמרתי לו שלום, והתחבקנו.
הרגשתי את הבטן המוצקה שיש לו כשהתחבקנו, וזרועתיו השריריות עטפו אותי, והייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות בשביל לחבק אותו, שדבר כזה בחיים לא קרה לי. קיוויתי שהרגע הזה לא יעבור.
-נקודת מבט רון-
ירדתי למטה, חמש דקות לפני ארבע. כמה שיותר זמן איתה יותר זמן לכבוש אותה.
חיכיתי לה, בערך רבע שעה.
איפה היא סעמקק?!
באתי ללכת, ואז ראיתי אותה.
כמה שהיא יפה! נזכרתי למה בכלל התחלתי איתה, היא הבחורה הכי יפה שראיתי.
היא באה ואמרה לי שלום, ואני חיבקתי אותה.
אהבתי את זה שהיא הייתה צריכה לעמוד על קצות האצבעות בשביל לחבק אותי, למרות שהיא ממש גבוהה לגילה, אני עוד יותר גבוה.
צחקתי, אבל צחקתי לעצמי, בשביל שלא תשמע את זה.
-----------------------
הייי! סורי על הפרק הקצר, אין לי זמן לכתוב עכשיו הרבה פרקים.
תהנו❤️