דוגמנות אהבה ואכזבה

פרק 33:

פרק 33:
<יום ראשון>
קמתי בבוקר בכוח שאין לי, יש לי היום משחק קשה, מאוד קשה.
קמתי וגררתי את עצמי למקלחת כדי לשטוף את הפנים ולצחצח שיניים.
התארגנתי ויצאתי לתחנה, רואה את ההסעה עובר לי מול העניים ומתחילה לרוץ אליו, וכמובן שלא הספקתי.
טוב נו, נאחר לשיעור מתמטיקה עם הרכזת של השכבה, שהיא פשוט מכשפה.
הגיע אוטובוס עירוני ועליתי עליו, שמתי אוזניות ונכנסתי לוואטסאפ כדי לבדוק אם רון שלח לי בוקר טוב.
זה מאוד מוזר... הוא לא שלח לי כלום, מה קרה לו ?
נכנסתי לכיתה בעשרה לשמונה, עשר דקות איחור.
״גברת נוי, למה את מאחרת״ המורה, או יותר נכון המכשפה אמרה לי.
״לא עניינך״ מילמלתי והתיישבתי.
״מה אמרת?!״ היא שאלה קצת בצעקה.
״צאי להוצאה!״ היא אמרה לי ועשיתי לא עם הראש.
אני יודעת שהמורה היא סוג של מפחדת ממני, כי מאז שהתחלתי לשחק כדורעף, עדיף שלא להתעסק איתי.
״טוב, הפעם נוותר לך״ היא אמרה והמשיכה בשיעור.
שמתי את הראש על השולחן ולא הקשבתי לה בכלל, כי אני יודעת את כל החומר. אני גם מצטיינת במתמטיקה, ואני בכלל לא מתאמצת... גנים של רוסים.
~צלצול~
״נויייי, קומי״ עמית ונועה קפצו עליי, כשנגמר השיעור השני.
״אה? מה קרה ?, הייתי ערה כל הזמן״ אמרתי מסתכלת לצדדים בודקת איפה אני. בזמן האחרון נהייתי ממש מפוזרת.
״אעלק ערה״ נועה אמרה לי ונתנה לי בוקס בכתף.
״איזה שיעור יש עכשיו ?״ שאלתי אותן.
״ספורט״ הן ענו באותו הזמן.
עד כמה שהן ממש שונות, הן משלימות אחת את השנייה.
״יש״ קמתי בקפיצה מהכיסא.
״הלוואי שהמורה תגיד להכנס לאולם״ אמרתי להן, בזמן שאנחנו הולכות למדרגות שמחוץ לאולם.
כרגיל, המורה ל״ספורט״ מאחרת ברבע שעה. אעלק מורה לספורט, בקושי יכולה לזוז.
״בנות בואו לאולם״ המורה אמרה והמשיכה בדרכה לאולם.
חשבתי לרגע, רון לא שלח לי בוקר טוב, זה מוזר.
״תתחילו לרוץ הלוך חזור״ המורה אמרה לנו.
אני וליזה (ילדה שאיתי בנבחרת כדורעף) הלכנו למורה
״קטיה, אפשר כדור כדורעף כדי להתאמן קצת לקראת המשחק שלנו היום ?״ שאלנו אותה בנחמדות.
״בסדר, קחו. רק אל תפריעו למהלך השיעור״ .
----שיעור אחרון----
שמתי את הראש על השולחן, ורציתי להרדם, אבל ברגע שנרדמתי היה צלצול. אוף, תנו לישון קצת לפני משחק.
הלכנו לארומה, לאכול לפני משחק. כהרגלנו...
למה רון לא שלח לי כלום ? זה מרגיש מוזר, יש לי תחושה לא טובה.
יש לי תחושה שהוא יפרד ממני היום.
חזרנו לבית הספר, צחקנו מלא, והעיקר נרגענו לפני המשחק.
עלינו על ההסעה, ושמנו שירים בבוקסה קטנה, והתחלנו לשיר ולצלם הכל לסנאפצ׳אט.
אחרי חצי שעה של נסיעה, הגענו לאולם ספורט של הקבוצה היריבה.
•ערב•
׳מה קורה?׳ רון שלח אליי הודעה, סוף סוף חשבתי לעצמי.
כתבתי לו את ל מה שקרה במשחק.
׳אה יופי׳ הוא כתב, זהו ?
׳איך עבר עליך היום?׳ שאלתי אותו
׳בסדר׳ אני שונאת שהוא שולח דברים כאלה.
סיננתי אותו ודיברתי עם נועה, שמתי לב שהוא עדיין היה מחובר.
ב23:50 הוא שלח לי ׳לילה טוב חיים׳ ואני עדיין סיננתי, כי ידעתי שזה לא הולך להיות לילה טוב.
אחרי כמה דקות שסיננתי אותו הוא כתב לי ׳מסננת, הא?׳ .
׳אתה כבר לא אוהב אותי..׳ שלחתי לו, יורדת לי דמעה.
׳מאיפה לך לדעת ?׳
׳יש לי תחושה כזאת׳.  הדמעות כבר התחילו לרדת, אבל לא בהגזמה.

------------------------------
מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן, אני הייתי בחול ולא היה לי שם אינטרנט...