פרק 6

307 19 9
                                    


שלחתי את התמונות לסטאר מודלס. השעה הייתה 22:30 אז הלכתי לישון כי הייתי ממש עייפה...
כתבתי הודעה לשון
׳לילה טוב בעלי׳
׳לילה טוב אישתי׳
סגרתי את הפלאפון והלכתי לישון.
------בוקר------
קמתי ממש מוקדם, ב5:30 אז נכנסתי להתקלח יצאתי והשעה הייתה 6:34 שלחתי הודעה לשון
׳בוקר טוב נסיך שלי❤️׳ הוא לא ענה, טוב אולי הוא עוד לא קם. ייבשתי את השיער החלק שלי בפן, שמתי חולצה לבנה עם שורט קצרצר בצבע שחור וכפכפים לבנים, מה אכפת לי שאסור! חם לי! שמתי טיפה מסקרה ומיי-קאפ, ירדתי למטה ואכלתי קורנפלקס.
״אמוש את יכולה לקחת אותי לבית הספר?״ שאלתי את אמא
״בסדר אבל בתנאי שניצא עכשיו״ אוי, הלחץ של אמא שלי... לחוצה כל הזמן אבל בכל זאת מאחרת תמיד.
״אני כבר מוכנה אז בואי״ יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית השחורה שלנו, יש לנו עוד מכונית, אני קוראת לזה מיני מכונית, כי זה ג׳יפ ממש קטן בלי דלתות מאחורה ובצבע לבן, הג׳יפ הזה של אבא שלי אבל עכשיו הוא בחו״ל למשך חודש.
הגעתי לבית הספר, והלכתי לכיתה, מוזר ששון עדיין לא חזר אליי... מישהו נכנס לכיתה, הוא היה גם גבוה כמו שון, אבל הוא היה עם שיער שחור ועניים ירוקות-אפורות, והוא היה שרירי הקוביות בלטו מהחולצה הצמודה בצבע לבן שהוא לבש. אני לא אשקר, הוא חתיך, חתיך מאוד! הוא שם לב שבהיתי בו
״אז ככה מקבלים כאן תלמידים חדשים אני מבין״ הוא אמר, יש לו קול גברי ויפה
״חח סליחה פשוט חשבתי שטעית בכיתה כי לא הודיעו לנו שיש תלמיד חדש...״ שיקרתי, לא יכולתי להגיד את האמת שבהיתי בו בגלל שהוא ממש חתיך!
״חח אז קוראים לי נועם״ הוא אמר
״קוראים לי נוי״ עניתי בחיוך
״יש לך שם מאוד יפה!״
״תודה״
״שתדעי שאת מאוד חמודה״ הוא אמר לי ואני הסמקתי.
בדיוק שון נכנס לכיתה עצבני, הוא ראה אותי ואת נועם מדברים, הוא ניגש אליי ולקח אותי לצד.
״מי זה ולמה הוא מתחיל איתך?!״ הוא שאל וצעק בלחש.
״הוא תלמיד חדש בכיתה, והוא לא התחיל איתי״ אמרתי קצת בחשש
״אם אני יראה אותך עוד פעם איתו, זה הסוף בינינו והסוף שלו, זה ברור?!״
״למה אתה כל כך עצבני?!״
״לא עניינך״
ישר הלכתי ממנו, אם הוא רוצה לדבר איתי שירגע!
נועה ועמית עדיין לא הגיעו, אה נכון הן צריכות להתחיל ב9:00.
~צלצול~
שיעור תנך, יופי!
חיפשתי מקום לשבת, ישבתי הכי בסוף צמוד לקיר. התחלתי לצייר, ׳star models agency' הסוכנות שאליה אני שלחתי תמונות. כבר עבר חצי שיעור ושון עדיין לא נכנס לכיתה, מוזר. המשכתי לצייר ולצבוע, ואז שון שלח אליי הודעה
׳מאמי זה לא ילך בינינו׳ אין מצב. אין מצב! מה?! למה?!
׳שמתי לב שהתרחקת ממני היום, אבל למה? עשיתי לך משהו?׳
׳לא פשוט זה לא ילך בינינו׳ הרגשתי סכין בלב, בחיים לא זרקו אותי! איזה זבל... זה יחזור אליו! הוא עוד יחזור אליי על ארבע!
״המורה, אפשר ללכת לשירותים?״
״כן נוי״
ישר הלכתי לשירותים, ואז אני ראיתי משהו, שאני לא אשכח בחיים!
--------------------------------------
בגלל שהפרק הקודם היה קצר, אז החלטתי לעשות עוד פרק למרות שהוא גם קצר, אני אעלה פרק מחר.
אוהבת אותכן!❤️

דוגמנות אהבה ואכזבהWhere stories live. Discover now