Just friends?

•פרק 3-בוגדת•

נ.מ-היילי
״ימעצבן אין לך פה איפורר!״ צעקתי אל עברו של אדם שהתגלח עם חיוך על פניו מול המראה.
״את גם ככה יפה גם בלי סתמי תפה כבר ילדה משוגעת״ הוא אמר ושם לי קצף גילוח על קודקוד אפי.
״בהמה!״ צעקתי וזרקתי על הפרצוף שלי מגבת
״עוד פעם אתם עושים בעיות?״ אני ואדם הסתובבנו באחת לדלת האמבטיה ומגלים שם את אביו של אדם.
״לא עושים שום בעיות הבן שלך פשוט בהמה״ אמרתי ואדם גיחך והפנה את מבטו אליי
״את מנסה לרכל עם אבא שלי עליי מולי?״
הוא שאל ובילגן את שיערי
״לא אני רק מזכירה לו שאתה ב ה מ ה״ אמרתי ונעצתי את הציפורן שלי בחזהו של אדם.
״טוב דיי לריב ילדודס יש ארוחת בוקר בואו״ שמענו את צעקה של דודה של אדם מלמטה ואני ואדם ישר דפקנו ספרינט כי אין על הפנקייקים של מלאני.
״מלאניייי״ צעקתי וחיבקתי אותה בחוזקה והיא החזירה לי חיבוק חם והדוק.
״שלום גם לך היילי מתוקה איך את?״ היא שאלה וסרקה את כולי בחינניות
״אני בסדר גמור ואת?״ שאלתי ונתתי ביס באחד מהפנקייקים המדהימים שלה
״מצוין תודה ששאלת מתוקה״ היא אמרה וחייכה אליי
״הלו גם אני פה!״ אדם אמר ונופף לדודתו מול עינייה
״אוי סליחה מתוק הייתי עסוקה בכמה יפה החברה שלך תסתכל איזה יפות העיניים הירוקות שלה״ היא לחשה לו או לפחות ניסתה ללחוש לו ואני גיחכתי אך נדרכתי מהר.
״אני לא חברה שלו אני חברה הכי טובה שלו״
״היא לא חברה שלי היא חברה הכי טובה שלי״
אני ואדם תיקנו אותה באותו זמן
׳את אוהבת אותו סתומה!׳ המוח שלי צעק אך החלטתי להתעלם ממנו לשם שינוי.
...
״את לא תצליחי לברוח!!!״ אדם צעק בעודו רודף אחריי בכל מגרש הכדורגל וכרגיל החבורה צופים מהצד.
״מה אתם צופים תעזרו לי לתפוס אותה!!!״ הוא צעק על חברינו שעמדו שם כמו מקלונים תמימים שלא יודעים מה לעשות חוץ ממיקה שמתפרקת מצחוק כמו בכל פעם שאנחנו מתווכחים.
בלי ששמתי לב פתאום הורמתי באוויר.
״תוריד אותי יבן זונהה״ צעקתי על רוי שהעביד כותי לידיו של אדם בזהירות כאילו אני איזה חפץ קדוש.
״דיי לא לא לא בבקשה לא דיי דיי דיי לא שוב״ אמרתי כשאדם עוד שנייה העיף אותי מידיו אל סל הכדורסל שעמד מעליינו ונתליתי על גופו כמו איזה קופיף קטן שנצמד לאמא שלו.

נ.מ-אדם
שוב אנחנו באותה סיטואציה שבה אני מאיים לזרוק את היילי לסל כדורסל והיא כמובן תלויה עליי כאילו חייה תלויים בי.
״אוקי אוקי הנה רדי״ אמרתי והורדתי אותה והיא ישר רצה להתחבא מאחורי גופי כשראתה שהחצאית שלה עלתה וכל הבנים שהיו בקרבתנו בהו בה.
״תירגעי זה לא שאני עומד לתת להם להסתכל על משהו״ אמרתי והרמתי אותה חזרה אל הכתף שלי בעוד שהיא בודקת משהו בטלפון שלה במבט שלא הצלחתי לפענך..
״מה את רואה שם״ שלפתי את הטלפון מידה וראיתי את הוואצפ שלה ושל מיקה והחלטתי לקרוא רק את מה שמעכשיו כשראיתי שהיילי לא נרתעת מהעובדה שהטלפון שלה בידי.
מיקה-ממצב הייליסה
היילי-ממצב מיקס?
מיקה-תקשיבי....זוכרת את הלוק הזה שהייתם פעם..
היילי-נו?
מיקה-זה בסדר אם אני אצא איתו?
היילי-אחותי הוא פאקינג הטריד אותי מינית ואת מודעת לזה.
מיקה-בסדר אולי הוא השתנה ומה שהוא עשה לך היה חד פעמי?
-חסמת את איש קשר זה-
וואו. לזה לא ציפיתי. החזרתי את הטלפון של היילי אלייה כשהורדתי אותה בכיסא שלה בשיעור מתמטיקה והתיישבתי לידה כשליאורה המפגרת הזאת חופרת לי לעבור מקום ואני כרגיל לא עובר.
מיקה דופקת מבטים להיילי אבל אני שם לב שהיילי לא שמה עלייה זין,זה יהיה ממש מטומטם לשבור קשר של איזה שבע עשרה שנים אבל מי אני שאבחר בשבילן?
״תורידי את העיניים שלך ממנה ותעבירי אותן ללוח״ אמרתי להיילי בליחה וסובבתי את ראשה אל הלוח והיא הוציאה אנחה קלה.
...
נ.מ-היילי
״טוב דיי מה נסגר עם שתיכן?״ רוי אמר והביט בי ובמיקה שדפקה לי מבטים כועסים
״כלום היא פשוט בוגדת.״ אמרתי והצבעתי אלייה בגועליות
״אוקי ולמה היא בוגדת..?״ תום שאל ורוי עשה סימן עם ידיו לענות.
״היא רוצה לצאת עם ילד שהטריד אותי מינית.״ אמרתי וכולם בהו בי בתהמה והייתה חרטה בעינייה של מיקה.
״היילי אני מצט-״ היא התחילה.
״לא לא אין לי כוח לכל השיחות של ההיילי אני מצטערת שאני לא חברה טובה מספיק סליחה אני כנראה צריכה להשתפר ובלה בלה בלה בלה
דיי.למשוך.צומי.״ אמרתי וקמתי ממקומי וזרקתי את כל האוכל שלי לפח,לא הייתי רעבה מלכתחילה.
״היילי חכי!״ שמעתי את קולה של מיקה ואת רעשיי הנעליים שלה שרצות אליי ועוד כמה רקיעות של נעליים אחרות מאחורייה.
לא הפסקתי לרוץ אבל כמובן שאדם יתפוס אותי.
״היילי.״ הוא אמר בהזהרה ואני נדרכתי מגובה קולו.
״היילי.. אני בכמת מצטערת אני לא יוצאת איתו כבר הוא..הוא הטריד גם אותי.״ היא אמרה וכל הבנים עברו להביט בה בבהלה אבל אני הבטתי בה ביובש מלא.
״ל לא אכפת לך?״ היא שאלה והביטה בי
״וואלה לא,לא אכפת לי,יודעת מה לא אכפת לי בשיט. אני הזהרתי אותך את ידעת שהוא נגע בי הרס אותי שבר לי את הלב עשה לי חרדות הפרעות אכילה ודפק לעוד מאות בנות את החיים אבל כמו שאת אמרת רואים כמה הוא ״השתנה לטובה״ לא?״ אמרתי והלכתי לפני שהספיקה לענות.
״היילי-״
״אדם שחרר ממני שחררו ממני כולכם לעזאזל!״ צרחתי בעודי יוצאת ממגרש הספורט.
ידעתי שאצתרך הרבה התנצלויות לאחר מכן אבל לא אכפת לי כרגע אני מסתכלת על עצמי ולא על אחרים.
___________________________
החלטתח להמשיך את הספררר וזהו כל מה שיש לי לעשות זה להתפלל שהספר יצליח:)