•פרק 5-הפציעה•

2.4K 87 11
                                    

נ.מ-אדם
אמבולנסים סירנות דם כאב אנשים צרחות ורקיעות רגליים.
כל מה שיכולתי לשמוע להריח להרגיש ולראות לאחר שגופי פגע בקרקע.

נ.מ-היילי
בכי דמעות צרחות אנשים לחץ חרדה ופחד
כל מה שיכולתי לשמוע להרגיש ולראות כרגע בעודי מחכה מחוץ לחדר הניתוח.
הרופאים אמרו שלא בטוח שהוא יתעורר בזמן הקרוב וכל מה שאני שומעת זה צפצופים של מוות באוזניי.
״היילי!! היילי!! היילי תחזרי אלינו!״ מישהו ניער אותי והוציא אותי מהתקף החרדה העמוק שנכנסתי אליו.
״א-אה מ-מה?״ שאלתי בעודי רועדת ורוי מחבק אותי מהצד,אני לא יודעת איפה מיקה ואני לא אשקר,אני מפחדת שגם לה יקרה משהו.
״הנה שתי את זה״ מיקה הגישה לרוי כוס עם שוקו חם והוא העביר אותה אליי
״ת-תודה״ ידיי רעדו מידי בשביל לשתות אבל עשיתי זאת בסופו של דבר.
״היילי אל תדאגי הכל יהיה בסדר״ רוי אמר והידק את אחיזתו בי ואני בכיתי אל תוך כתפו בידיעה שלא יהיה לו אכפת מהפוטר שהרגע הוצאתי עליו מפל דמעות מעיניי.
כבר חמש שעות.
חמש שעות שאנחנו יושבים פה על הרצפה ומחכים.
״היילי אולי תחזרי הבית-״
״לא.״
״היילי בחייאת לפחות תלכי הבית להתקלח את פה חמש שע-״
״לא!״ צעקתי בקול רועד אל עבר מיקה שלא נראתה מרוגשת מהעניין כי היא מודעת לזה שאני במצב רגיש.
...
״היילי..קומי נסיכה..״ נסיכה?
״היילי..קדימה תתעוררי אני בסדר״ אדם.
פקחתי את עיניי בזהירות וראיתי את דמותו של אדם יושבת ליד מיטת בית החולים שאני עלייה ומלטף את פניי.
״התעלפתי?״ שאלתי וגירדתי את ראשי והוא הנהן
לקח לי זמן לקלוט את הסיטואציה אבל מהר מאוד קלטתי.
״אדם!!!״ צרחתי וקפצתי לידיו לחיבוק דוב ענק.
״תיזהרי פרינסס את תתעלפי שוב״ הוא אמר והחזיר לי חיבוק וגיחך
״אתה בסדר? מה קרה? מה היה שם? מי עשה את זה?״ התחלתי לשאול שאלות בלי הפסק.
״ווהו תרגיעי עם השאלות המוח שלי יקרוס״ הוא אמר והתחיל לענות אחת אחת
״אני בסדר,היה פיגוע במגרש,קיבלתי קליע לבטן,קבוצת מחבלים אבל תפסו כולם והטיסו אותם מפה.״ הוצאתי אנחה עמוקה.
״אתה לא מבין איך דאגתי לך!״ אמרתי והידקתי את החיבוק וכך גם הוא עשה
״אני יודע אני יודע רוי סיפר לי איך הוא היה צריך לחבק אותך כשאת רעדת בלי הפסקה ובכית לו על כל הפוטר״ הוא אמר ושנינו גיחכנו.
״זוג אוהבים חוזרים הביתה״ שמענו את קולה של מיקה מכניסת החדר והפעם אף אחד לא תיקן אותה.
״תני לי לנחש..אני צריך להרים אותך?״ אני הנהנתי במרץ ואדם סחב אותי איתו עד למושב האחורי של הטנדר של רוי והלכנו כולם לישון אצל מיקה.
...
נ.מ-אדם
״אדם לך תעיר את היילי יש אוכל״ מלאני צעקה לי מהמטבח ואני נאנחתי עד שהייתי בפוזה טובה על הספה הלא נוחה הזאתי?!
היילי ישנה כמו קופיף.
״פרינססה קומי״ אמרתי בקול רגוע כשהיא התחילה למצמץ מעייפות
״יש פנקייקים?״ היא שאלה ופתחה את עינייה במהירות ואני הנהנתי
״מלאניייייי״ היא צעקה וירדתי למטה בריצה,הלוואי שהיא הייתה אוהבת אותי כמו שהיא אוהבת את מלאני.
...
אני אבא של היילי ומלאני ישבנו בשולחן ואכלנו את הפנקייקים אך דפיקה חזקה בדלת הפריעה לשקט ששרר שם.
״היילי!!! היילי אני יודע שאת פה תפתחי מיד!!״ פאק. אבא שלה.
_______________________
מצטערת אני אוהבת להשאיר אתכם במתח יותר משחשבתי.❤️

Just friends?Where stories live. Discover now