Just friends?

•פרק 4-קעקוע•

נ.מ-אדם
כרגיל.. יום שני..או יום חרא כמו שאני קורא לו. בעיקר אחרי איך שהיילי צעקה עליי במסדרון
ואני כמובן לא שלטתי על הבעיות עצבים שלי ופירקתי שלושה לוקרים או ילדים, לא באמת שמתי לב למה הכנסתי בעיטה או אגרוף.
אני והיילי לא דיברנו מאז..אני מקווה שהיא בסדר.. אם היא בכתה אני אשנא את מיקה מעמקיי נישמתי
׳מפגר היא צעקה עליך אתמול!׳ המוח צועק עליי ככה כבר שעות וכמובן שהלב מתווכח איתו
׳הוא אוהב אותה זה לא משנה שהיא צעקה!!׳
אין לי שיט לזה.
״אחי תרגיע אתה מסתובב פה כבר שעה״ שמעתי את קולו של רוי מהדהד לי בראש
״אה אחי?״ אמרתי ועצרתי במקומי והבנתי שאני מסתובב במקום כבר באמת שעה.
״אתה עדיין בלחץ מהמקרה עם היילי? עזוב נו תמצא מישהי יותר טובה מקסימום״
חח רק חבל שאין יותר טובה..
״אחי סתום תפה״ תום אמר וזרק עליו את התיק שלו
״שלום בנים״ קולה של מיקה הגיע משום מקום
״היי מיקס״ רוי אמר כרגיל הוא משחק איתה.
״רק חברים טובים שלי קוראים לי מיקס״ היא אמרה ושילבה את זרועותיה מתחת לחזה שלה
״ומה אני?״ הוא שאל במבט מבולבל
״סתם חנון מהכיתה״ היא ענתה והסתובבה להסתכל על נקודה מאחורי,לעזאזל למה הם תמיד מסתכלים לשם?
פתאום היילי נעמדה עם גבה אליי ופנייה אל מיקה מתנשפת.
״בואי מהר מקרה חירום״ היא אמרה לקחה את ידה של מיקה ורצה.
״אחי האישה שלך השתגעה.״ רוי אמר ותפח על כתפי
״היא לא האיש-״
״בוא גם אתה״ היילי הגיעה משום מקום ולקחה גם את ידי.
...
״מה יש לך מה קרה פסיכופטית״ מיקה אמרה ועזרה להיילי להחזיר את האוויר לריאותיה אחרי שרצה ככ הרבה.
״עשיתי קעקוע״
״מה?!״ ״מה?!״ אני ומיקה ענינו באותו זמן ובהינו בהיילי בהלם.
היילי הרימה את השרוול של החולצה שלה וחשפה קעקוע של שלושה פרפרים קטנים
״היילי ההורים שלך רוצחים אותך״ מיקה אמרה ואני הנהתי באיטיות.
״זה כל הקטעעעע...... העיפו אותי מהבית.״
״מה?!״ צרחנו אני ומיקה
״תרגיעו אני רק רוצה לשאול אם אני יכולה לשיון אצל אחד מכם״ היא אמרה ונראתה רגועה ככ אפילו שמחה?
״תבואי אליי״ אמרתי בכעס. אני שונא שהיא יוצרת לעצמה צרות.
״אוקי כעסני תרגיע״ היילי אמרה ומיקה הנהנה בהסכמה
״כעסני אה?״ אמרתי ולפני שהיילי ומיקה שמו לב מה אני עושה הרמתי את היילי והתחלתי לרוץ כמו כל פעם.
״בואו למגרש!!״ צעקתי לתום ורוי שבהו בנו כאילו הם בהו בשני מפגרים,בעצם אין הבדל.
״הפעם אני אתן לך לעשוך את זה רק בגלל שצעקתי עליך ואם תחזיר לי לא יהיו לי רגשות אשמה״ היא אמרה ועיקלה חיוך על פנייה
״אין שום סיבה שיהיו לך רגשות אשמה אני רגיל להתקפי עצבים שלך״ אמרתי והמשכתי לרוץ
״סתום תפה אני יודעת ששברת חצי בית ספר.״
עצרתי ובהיתי בה במבט מופתע
״מה? שכחת שחברים שלך הם גם חברים שלי?״ היא אמרה ואחזה בי חזק יותר כשבאתי להניח אותי על הקרקע
״לא לא לא לא אל תוריד אותי בחייאת כואבות לי הרגליים גם ככה״ היא אמרה וטמנה את ראשה בשקע צווארי וכרכה את רגלייה סביבי היא נראת כמו קופיף קטן.
״טוב טוב רק תפסיקי לנשום לי על הצוואר זה מדגדג״ אמרתי מתוך צחוק והיא הפסיקה לנשום,אבל לא רק על הצוואר שלי כאילו ממש הפסיקה לנשום.
״משוגעת לא משנה תנשמי איפה שבא לך״ אמרתי והיא שחררה אוויר.
״היילי בואי יש אימון!!״ מיקה צעקה לה והיילי הידקה את אחיזתה בי.
״הבנתי את המסר להתראות לוב בירדס״ מיקה אמרה ויצאה מהמגרש ואחריה הלכו רוי ותום כמו שני כלבלבים קטנים וצייתנים.
״בואי ניקח אותך הביתה בטטה״ היא ידעה שכשאני אומר הביתה אני מתכוון לבית שלי.
הנחתי אותה במושב הנוסע של הרכב שלי והלכתי אל מושב הנהג וכשנכנסתי היילי כבר נרדמה.
...
נ.מ-היילי
״היילי?״ שמעתי קול לא מובן והרגשתי ליטופים על פניי
״היילי קומי בטטה ישנה״ ראיתי את עיניו של אדם בוהות בי
״מ-מה קרה?״ שאלתי והתיישבתי עם עיניים חצי פתוחות מעייפות
״אני צריך ללכת לאימון כדורסל את רוצה להישאר לישון או ללכת איתי?״ הוא שאל והמשיך לבהות אל תוך עיניי,אם לא הייתי מכירה אותו הייתי בטוחה שהוא מאוהב בי.
״אני אשאר אבל תשמור על עצמך״ אמרתי וחזרתי לשכב בין השמיכות
״סבבה,לילה טוב פרינסס״ פרינסס?
...
צלצול טלפון העיר אותי משנת היופי שלי אנשים בימינו פשוט בהמות.
-שיחה ממיקס אישתי לעתיד-
היילי-כן מיקס?
רוי-זו לא מיקה זה רוי היא לא ככ יכולה לדבר היא בחרדה קלה..אממ אנחנו צריכים שתבואי לבית החולים שליד מגרש בית הספר מהר.
היילי-אני באה ביי.
-ניתוק-
דמעות. כל מה שראיתי זה דמעות.
משהו קרה לאדם.
אני מרגישה את זה.
____________________
אאהההה אין לי כוח לזה שרק הבנות כל הזמן נפגעות הגיע הזמן לעשות חיים קשים לבויז:)