THIS TIME

סניוריטה-פרק 23

מומלץ לשמוע עם השיר! קריאה מהנה🤍
______________________

מתאו

אחרי שסיימנו לאכול ודיברנו אמרתי למאי ״טוב תתלבשי ונצא״ ואז היא אמרה ״לאן?״ ואמרתי לה ״הפתעה״ וקמתי מהשולחן

מאי
הלכתי לחדר והלכתי להתקלח וצחצחתי שיניים ושמתי את כל הקרמים שלי בחרתי ללבוש חולצת בטן לבנה וחצאית בצבע ורוד עם פרחים שמתי שרשרת ולקחתי תיק והתאפרתי קצת עם מסקרה וירדתי למטה ומתאו חיכה לי כבר למטה והוא לקח לי את היד ונישק לי אותה וצחקתי

הלכנו לכיוון האוטו ומתאו פתח לי את הדלת ואמר ״הסניוריטה קודם״ צחקתי קצת ונכנסתי לאוטו וגם מתאו נכנס ונסענו

הגענו למקום בלי אנשים והנוף היה מדהים,יצאתי מהאוטו ואמרתי למתאו ״זה מדהים״ והוא אמר ״אני שמח שאהבת, עכשיו בואי״ הוא לקח לי את היד ולקח אותי לנוף המדהים שראינו

התיישבנו, ושמתי את הראש שלי על החזה של מתאו הרגשתי טוב הרוח העיפה את שערי הרגשתי כל כך חופשיה כל כך בטוחה כל כך מאוהבת בגבר שלי

לפתע היה נשמע קול כאילו משהו התפוצץ מתאו הרים אותי ממנו ורץ שאני על ידיו והוא אמר ״את חייבת לנסוע מפה,לכי לכתובת הזאת עכשיו מאי״ ואז אמרתי ״מה איתך אני לא יכולה לעזוב אותך״ והוא אמר ״מאי עכשיו!״ ונסעתי כל הנסיעה הראש שלי היה במחשבות מה יקרה לו, האם הוא יצא מזה אבל עדיין המשכתי לנסוע לכתובת שהוא נתן ליהעיניים שלי היו נפוחות מבכי ולא עצרתי לרגע את הבכי

הגעתי לאיפה שמתאו אמר לי לנסוע ואז מישהו ניגש אליי ואמר ״הבוס אמר לנו שאת תגיעי בואי מכאן״ הנהנתי ובאתי עם האיש שניגש אליי ועלינו על רכב שחור של מתאו, כל הנסיעה חשבתי עליו לא הפסקתי לבכות, ואז שאלתי את האיש שניגש אליי ״לאיפה נוסעים?״ והוא ענה ״לבית של ההורים שלך״ הנהנתי והסתכלתי על החלון והדמעות לא עצרו

אחריי נסיעה של בערך שעתיים הגענו לבית של ההורים שלי דפקתי על הדלת ואחותי נטע פתחה וכמה שהתגעגעתי אליה לא חשבתי שנייה אחת וישר קפצתי עליה לחיבוק היא צחקה וחיבקה אותי גם ואז התנתקנו מהחיבוק ואמרתי לה ״כל כך התגעגעתי אלייך״ והיא אמרה ״גם אני״ וצחקנו והתחבקנו שוב

נכנסתי לבית עם המזוודות שאיך שהוא הספיקו לארגן לי ואז שמעתי מישהו יורד מהמדרגות ואמר ״נטע מי זה?״ ואז ראיתי אותו התגעגעתי אליו באמת לוקאס עזבתי את המזוודה ורצתי אליו הוא היה בשוק אבל הוא הרים אותי באוויר וחיבק אותי והוא הוריד אותי ואמר ״כמה זמן לא ראיתי אותך״ וחיבקתי אותו שוב, הוא אח שלי לגמרי אח שלי

עברו כמה שעות שעדיין אין חדש כי אף אחד מהחיילים שמתאו אמר להישאר לא מוכנים להגיד לי כלום, בזמן הזה סיפרתי הכל להורים שלי ולנטע ולוקאס הם היו בהלם כמו שאני הייתי שגיליתי אבל מהר מאוד הם התאפסו וניחמו אותי, לא היה לי חשק לאכול רק רציתי לדעת שהוא בסדר ולבסוף נרדמתי

לא לא לא אין מצב שהוא מת זה לא יכול להיות אין מצב שזה קורה לי לא בבקשה אהובי אל תעזוב אותי!!

וקמתי כולי מזיעה ומתנשפת בבהלה ונטע נכנסה לחדר שלי ואמרה ״צעקת את בסדר?״ ואמרתי ״זה היה סתם סיוט״ היא הנהנה ואמרה ״אני יודעת שזה קשה אבל הוא לא ימות״ והיא חיבקה אותי והיא יצאה מהחדר שלי, הלכתי לצחצח שיניים וכשסיימתי הלכתי לאכול ארוחת בוקר עם ההורים שלי לוקאס ונטע ובזמן בארוחת בוקר אמרתי לפתע ״עמית!״ לקחתי לנטע את הטלפון וחייגתי לעמית וזה צלצל ועמית ענתה ואמרה ״הלו?״ ואמרתי ״עמיתת״ והיא אמרה ״מאי זאת את?״ ואמרתי ״כןן זאת אני״ והיא צרחה מהתרגשות והיא אמרה ״אני עכשיו באה אלייך את לא מבינה איך התגעגעתי אלייך טוב אני באה ביי״ ולפניי שבאתי להגיד לה ביי היא כבר ניתקה עליתי לחדר שלי להתאפר קלות ואחרי זה היה נשמע דפיקה בדלת ורצתי כמו מטורפת ופתחתי את הדלת ועמית קפצה עליי והתחבקנו כמו מטורפות ובכינו שתינו ואז עלינו לחדר שלי ודיברנו לפחות שלוש שעות וגם סיפרתי לעמית כל מה שקרה עם מתאו שזה בעצם ליאור רק שהיא פשוט לא יודעת את זה, החלטנו שעמית תישאר לישון אצלי כי היינו צריכות את זה

הגיע הערב ההורים שלי חזרו וכמובן שהיה גם דמעות

ואכלנו את האוכל של אמא שלי ואחרי שסיימנו פתחתי את המזוודה שהספיקו לארגן לי ובדקתי עם הספרים שלי נמצאים שם והם היו שם לקחתי את הספר הנסיך הקטן והתחלתי לקרוא.

פרק קשה אני מסכימה אבל הוא ארוך (טוב לפחות בשבילי)כמו שהבטחתי מקווה שאהבתם את הפרק ותודה על הצפיות🧚🏼‍♀️❤️