THIS TIME

תשכחי ממני-פרק 26

ממליצה לשמוע את השיר🤍
____________________________

לקחתי את הסכין וצחקתי צחוק רע ואמרתי ״אתה מבין אנחנו לא משחקים פה״ והוא רעד כל הפנים שלו היו חבולות בכלל כל המכות שהכנסתי לו

לקחתי את הסכין והוא מלמל ״לא בבקשה...אני מ..תחנן״ ואז לחשתי ליד האוזן שלו ״לא רק שאני לא סובל שלא מחזירים לי הבטחות אלה אני גם לא סובל שמלמלמלים״ ובלי הודעה מוקדמת לקחתי את הסכין והיא נכנסה לו באיזור הבטן ואז לקחתי את הסכין והוצאתי אותה לאט לאט שירגיש סבל

אחרי שהסכין יצאה מהבטן שלו לקחתי אותה טוב וחתכתי לו את האצבעות מהידיים והוא צרח אבל אני המשכתי לעשות את זה ובסוף לקחתי את הסכין ונעצתי אותה בלב שלו

עליתי במדרגות והלכתי להתקלח עד שהמחשבות שלי שוב הלכו לילדה הזאת אבל מהר מאוד ניסיתי לשכוח ממנה וללכת להתקלח,אני לא יכולה שתהייה לי חולשה והיא החולשה שלי עם יצאתי איתה שנה היא החולשה

                           נ.ק מאי
קשה לי אני צריכה אותו אני רוצה אותו אני מתפוצצת ואני לא יכולה יותר, אני מקווה שהטיול הזה יעזור לי אולי רק בקצת, הדלת של החדר שלי נפתחה ולוקאס היה שם והוא אמר לי ״היי איך את?״ ואמרתי בקול שבור ״בסדר״ הוא הנהן וישב לידי והסתכל עליי ואז אמרתי ״חשבתי שאולי יש סיכוי קטנטן שהוא יזכור אותי אבל הוא לא״ ואז לוקאס ענה ״בסוף הוא יזכור אותך פשוט תנסי להראות לו״ ואז קימטתי את המצח אמרתי ״מה זאת אומרת פשוט לנסות להראות לו?״ והוא ענה ״זאת אומרת שתלכי איתו למקומות שאתם הייתם שם ותראי אולי משו חשוב לך שהוא הביא לך, מאי לא משנה מה יקרה בסוף, הוא יזכור אותך״ הנהנתי וחיבקתי אותו ואמרתי ״מה הייתי עושה בלעדייך״ הוא צחק קצת ויצא מהחדר

חשבתי על מה שלוקאס אמר וחשבתי על זה והבנתי שאני יעשה את זה אבל לא בקרוב קודם אני צריכה לתת לעצמי קצת כמה ימים לעכל את זה שהוא בכלל התעורר

קמתי בבוקר והתארגנתי לבית ספר ועמית חיכתה לי למטה באוטו ואז רצתי למטה ונכנסתי לאוטו שלה והיא נסעה במהלך הנסיעה דיברנו על רכילויות שיש בבית ספר ואז הגענו

הלימודים עברו מהר ואני במיטה שלי שוכבת בלי חשק לכלום ומה שבא לי לעשות זה פשוט לישון כי אני מתה מעייפות ולבסוף נרדמתי אבל לא לפניי שחשבתי עליו

כעבור שבועיים
אני בדרך לבית של מתאו במטרה לגרום לו לזכור אותי, הבאתי כל מיני דברים שאולי הוא יזכר כמו תמונות שלנו, את הצמיד שהוא הביא לי ועוד כל מיני דברים

הייתי בפתח הדלת שלו ולקחתי נשימה עמוקה ודפקתי על הדלת ותוך כמה שניות בחורה פתחה לי את השלת והרגשתי את הלב שלי מתפוצץ והיא שאלה ״היי את בסדר?״ ומיד הסתכלתי אליה והנהנתי ומלחמתי ״עדיף שא..ני ילך״ הסתובבתי אבל מיד שמעתי קול מוכר ״לכי מכאן״ הסתובבתי וראיתי את הפרצוף של האישה מהנהן והולך למעלה והיא התלבשה ויצאה, מתאו פתח לי את השלת ונכנסתי והוא אמר ״מה את צריכה?״ ואמרתי לו ״הבאתי כמה דברים שאולי יעזרו לך לזכור אותי״ הוא הנהן ולקח את הדברים וחשב כמה דקות ואמר ״אני לא זוכר כלום״ והדמעות עלו לעיניי ואמרתי ״בבקשה תנסה״ והוא צעק ״אני מנסה את לא רואה שאני מנסה פשוט תשכחי ממני וזהו״ הדמעות פרצו מעיניי ופשוט אמרתי לו ״אתה צודק אתה לא מתאו שאהב אותי כל כך אתה שונה אתה הצד האפל שלו ורצתי לדלת וברחתי משם
נ.ק מתאו
היא רצה לדלת וברחה משם והלכתי לשתות משהו והתיישבתי ליד הספה וניגשתי שוב לאיפה שהיא הייתה וראיתי צמיד על הרצפה כנראה דהוא היה שלה לא יחסתי אליו חשיבות ופשוט הלכתי לישון

עברו כמה ימים מאז שהיא הייתה אצלי ולפי מה שהבנתי מעומר זה שהיא נוסעת היום עם אחים שלה והחברה הכי טובה שלה ללונדון ולפי מה שהוא אמר הם טסים ב2:00

השעה עכשיו 1:00 בלילה ואני בחדר שלי והחלטתי פעם אחרונה לנסות לזכור אותה, לקחתי את הצמיד והסתכלתי אליו שנית ואז פתאום עלה לי זיכרון שלי ושלה מחוץ למועדון שאני נותן לה את הצמיד ועוד ועוד זיכרונות שלי ושלה קופצים למוחי והזיכרון האחרון שלי זה שאני בחנות של טבעות נישואין מחפש לה טבעת ומשם לא חשבתי ופשוט יצאתי יא לשדה תעופה

                              נ.ק מאי כמה שעות לפני
ארזתי בגדים במזוודה והתכוננו לצאת, מה שלוקאס עמית ונטע לא יודעים זה שאני מתכוונת להישאר בלונדון כי מה כבר יש לי לעשות פה אני ילך ללונדון וילמד שם ואני ילך לקולג שאני רוצה

היינו כבר בשדה תעופה וחשבתי עליו שוב ועד כמה כאב לי שהיא אמר שהוא מנסה אבל לא זוכר אותי כאב לי שהוא התעורר כיאלו הוא ישן לילה אחד ואני חיכיתי לו חצי שנה והוא אמר ׳מי את׳ כאב לי שאני באתי לבית שלו במטרה להחזיר אותו אליי וראיתי שם בחורה עם חלוק לילה שהבנתי שהם עשו כאב לי שאני יודעת שזו הייתה ותיהיה הפעם האחרונה שאני יראה אותו
               
                        נ.ק מתאו
חיפשתי אותה שוב ושוב עד שראיתי אותו יושבת על כיסא שהיא עם דמעות בפנים וידעתי שאני זה שהיא בוכה ושגרמתי לה לבכות, התקדמתי אליה ואמרתי לה ״מאי אני זוכר הכל״ היא הרימה את הראש שלה עם עיניים נפערות ועמדה וקפצה אליי ושמה את הרגליים שלה סביב מותניי ונישקה אותי כמה שהתגעגעתי אלייך שמש יפה וקטנה שלי.
______________________________________
אז סליחה שלקח לי להוציא הרבה זמן פרק פשוט לא היה לי זמן, הספר מתקרב לסיומו❤️ יש עוד כמה פרקים אבל לא הרבה
תודה על הצפיותתתתת🤍