פרק 12

1K 38 1
                                    

תום:
התעוררתי וראיתי שפריאל לא ליידי קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת שמעתי את אמא של פריאל מדברת איתה עלי והרגשתי שאני חייב להראות לה שאני רציני כלפי הבת שלה ושאני אשמור עליה לא משנה מה.
יצאתי מהדלת והלכתי לכיון פריאל
״היא בטוחה איתי,אני מבטיח
שלא יקרה לה כלום.״ אמרתי
״תודה לך תום.״ אמרה וחייכה אלי
הלכתי בחזרה עם פריאל לחדר
״מישהו הסכים לך ללכת ממני?״ שאלתי בטון מתגרה
״אני אמורה לבקש רשות?״ שאלה ושיחקה בשיערי
״את חייבת לי עכשיו.״ אמרתי והתקרבתי לשפתיה
״חייבת מה?״ שאלה בהתגרות וליטפה את פניי
״פאק..״ מלמלתי
״אני חייב-״ אמרתי והתנפלתי על שפתיה

פריאל:
בזמן שתום התנפל על שפתיי
חשבתי על מה שהוא אמר לאמא שלי.
״תום?.״ שאלתי
״מה קרה קטנה?״ שאל בעודו מתרחק משפתיי
״באמת התכוונת למה שאמרת מקודם?.״ שאלתי
לקח נשימה ואמר
״ברור שהתכוונתי לזה,את שלי ואני לא אתן לאף אחד לפגוע בך אף פעם את הקטנה שלי ואני חייב לשמור עלייך ואמא שלך צריכה לדעת את
זה ראיתי שהיא לא סמכה עלי אתמול וההיתי
חייב שהיא תדע מה הכוונות שלי כלפייך.״
חייכתי חיוך קטן מהמילים שלו
״מתי האימון שלך מתחיל?״ שאלתי
״עוד שעה.״ ענה בעודו מלטף את פניי
״לא כדאי שנצא?״ שאלתי
״לא כדאי שתתלבשי?״ אמר בהתגרות
״אולי..״ אמרתי וקמתי מהמיטה
לקחתי מהארון מכנס כחול וחולצה לבנה
״פריאל תקשיבי לי רגע.״ אמר בקול רציני
״מה קרה תום?״
״אני צריך שתקשיבי לי עכשיו,הבנים שם לא שולטים עצמם ועל המילים שלהם.״ אמר והבנתי לאן הוא חותר
״אני ביקשתי שישמרו לך
מקום בשורה הראשונה,אני צריך שתהיי בטווח הראייה שלי אוקי?.״ שאל בטון רגוע יותר
הנהנתי ואמרתי
״אל תדאג היה בסדר תום.״ אמרתי ונשקתי לו על הלחי
״מוכנה?״ שאל
״כמה דקות״ עניתי והלכתי להתאפר
התאפרתי קצת שמתי נעליים ובושם
״קטנה, איפה שמת את הדוארדרנט שלי?״ שאל
״בארון איפה שהחולצות שלך.״ עניתי ופתחתי את הארון
״מוכנה?״ שאל בזמן שהוא
מחזיר את הדורדארנט לארון
הנהנתי והלכתי לכיונו
״חכי רגע-״ אמר והתקרב לשפתיי
״פאק..״ מלמל לשפתיי
״בוא כבר דביל אחד.״
״את רוצה שאני אפסיד?״ שאל
״אני צריך להרגיש אותך לפני.״ אמר
התקרבתי אליו ונשקתי לשפתיו
״עכשיו בוא.״ אמרתי והוא בא מאחורי
״תני לי את היד שלך.״ דרש
חייכתי אליו ונתתי לו את ידי
הלכנו לתחנה והמונית חיכתה שם
עלינו למונית שתום מצמיד את
גופי אליו והבנתי למה הוא עושה את זה.
״תום.. הכל בסדר תרגע.״ לחשתי
״שידע שאת שייכת לי.״ אמר לאוזני
שמתי את ראשי על חזהו ונרדמתי
הרגשתי את תום כורך את
ידו על גופי ומרים אותי מהמכונית.
״מלאך שלי,הגענו.״ לחש לאוזני
״ממ..״ מלמלתי
״אני צריך להחליף בגדים לאימון,קטנה.״
״עכשיו?״ שאלתי בעודי מרימה את ראשי אליו
״ממ.״ ענה
״אולי תנשק אותי לפני?.״ שאלתי בלחש
״תמיד קטנה שלי.״ אמר ונשק לשפתיי
״אני הולך להתלבש קטנה שלי
אני אראה אותך עוד מעט?״ שאל
הנהנתי ונשקתי לו על הלחי
והלכתי לשבת במקום שתום אמר לי.
ישבתי שם שראיתי מישהו מתקדם לכיון שלי
״היי מה קורה גיסה?״ שאל והבנתי מי זה
״היי רועי.״ עניתי רועי הוא אחד מהחברים של תום
״אז חבר שלך שכר אותי
לשמור עלייך מהסוטים  פה״
״צפוי״ עניתי
״אז למה אתה לא משחק?״ שאלתי
״כרגע אני על הספסל עד שהרגל תחלים.״
״זה למה המשחקים
שלכם נוראים.״ אמרתי בעודי מסתכלת על תום
״אם את דואגת לילד הזה אין
לך למה הוא בחיים לא נפצע בניגוד לכולם פה.״
״כנראה שבאמת צריך לארגן לכם חתונה בקרוב.״ אמר
״אויש תסתום״
״אז פריאל נכון?״
הנהנתי
באותו רגע ראיתי מישהו מרחוק
סורק את גופי ואת מחשוף חולצתי.
הסתכלתי לכיון תום ואז לרועי.
״אל תדאגי,הבטחתי לתום שאני אגן עליך.״
אמר בעודו קם מהכיסא.
המשכתי להסתכל על תום באימון
ומידי פעם הוא הסתכל אלי ונשק לי באויר.
תום הלך לשירותים
שהודעה התקבלה בטלפון שלי
״היי קטנה איפה רועי?״ תום שלח
״הלך לטפל במישהו.״ עניתי
״קטנה,הכל בסדר?״ שלח
״כן,אל תדאג תתרכז במשחק שלך״
״אני צריך משהו בשביל שאני אוכל להמשיך..״
״חנפן אחד.״ עניתי
״אני בדרך קטנה.״ שלח
תום בא ליד הכיסאות וישר קמתי בשבילו
הוא פתח את ידיו לחיבוק בשבילי וראיתי שהוא מודאג
״תום,תסתכל אלי.״ הוא הוריד את ראשו לפניי
״הכל בסדר,תרגע.״ אמרתי ונשקתי לו על הלחי
הוא נשק לשפתיי והלך לאימון בחזרה.
עברה שעה והמשחק התחיל
רועי חזר לשבת ליידי.
לא הבנתי כלום מהמשחק
״מי מוביל פה?״ שאלתי בלחש את רועי
״כרגע תיקו אבל זה רק סבב ראשון״ הסביר
הנהנתי והמשכתי להסתכל על תום.
כעבור כמה דקות שמעתי צעקות מהמגרש וראיתי את תום על הרצפה באתי לרוץ לשם אבל רועי עצר אותי
״תעזוב אותי אני רוצה ללכת אליו.״
אמרתי בעיניים דומעות
״פריאל את לא יכולה,תום היה בסדר
תאמיני לי הוא רק החליק זה לא רציני.״ אמר בעודו מושך אותי מהמגרש
״לא אכפת לי רציני לא רציני
אני רוצה ללכת אליו רועי.״
רועי החזיר אותי לשבת בזמן שאני בוכה
״את לא יכולה ללכת אליו פריאל.״
״הוא היה בסדר.״ אמר
עברו כמה דקות בזמן שאני רועדת ובוכה
רק רציתי לראות שהוא בסדר.
תום בא לכיון שלי וישר רצתי אליו.
הוא הרים אותי בזרעותיו וחיבק
אותי והתחלתי לבכות ולרעוד שוב.
״אני מכאיבה לך?.״ שאלתי בעיניים דומעות
״קטנה,אני באמת בסדר אני מבטיח לך.״
הנהנתי ונשקתי לשפתיו בעודו מנגב את הדמעות מפניי
״בואי נלך מפה.״ אמר

המלאך שליWhere stories live. Discover now