המלאך שלי

פרק 22

תום:
פריאל נרדמה עם ראשה על חזהי
ופאק היא פשוט יותר מידי בשבילי,אני מת לטרוף אותה
אבל אני לא רוצה להאיץ בה.
״ממ?״ מלמלה
״פאק חשבתי שאמרתי את זה בראש״
״את מה?״
״פאק״
״אני רוצה לעשות לך כלכלך הרבה דברים,
אבל אני לא רוצה להאיץ בך.״אמרתי בכנות
״אתה יודע שאני רוצה הכל אבל הכל רק איתך.״
אמרה והסתכלה לתוך עיניי
״אני יודע קטנה שלי אבל אני לא רוצה לדחוק בך.״
״אני חושבת שאני מוכנה.״
״באמת?את בטוחה?״שאלתי
״אני חושבת..״
״אני אוהב אותך מלאך קטן שלי ורק שלי.״
״אבל אני רוצה שתרגישי בטוחה ושאת מוכנה.״
היא הנהנה,ולחצה על ידי כדי שאבין מה היא מבקשת
״בואי.״ אמרתי ופתחתי את ידיי והיא נכנסה בתוכם וקברה את ראשה בחזהי
הטלפון של פריאל רטט וסימן שניכנסה הודעה
פריאל לקחה את הטלפון והסתכלה הניחה אותו בחזרה על המיטה וקברה את ראשה בחזהי
״מה יש קטנה?״ שאלתי וליטפתי את שערה
היא נשמה עמוק ואמרה
״אני צריכה לחזור..״ מלמלה
״הי תקשיבי לי,אני יודע קטנה שלי אבל אני מבטיח לך
שלא משנה מה את תמיד יכולה להתקשר
ואני טס אלייך.״ אמרתי והרמתי את ראשה
היא הסתכלה לתוך עיני והנהנה
ונשקתי למצחה.
״אני לא רוצה ללכת ממך.״ אמרה ודמעות ירדו מעייניה
״הי קטנה שלי אל תבכי בבקשה,זה פאקיגנ הורג אותי לראות אותך בוכה.״ אמרתי ומחיתי את דמעותיה
״בואי אלי קטנה.״ אמרתי ולקחתי אותה בידיי
״בואי לא נחשוב על זה עכשיו,בסדר?״ שאלתי
היא הנהנה
״אנחנו יכולים לראות סרט?״
שאלה בקול היפה שלה שהורג אותי
״בטח קטנה שלי,איזה סרט?״
אמרתי ונשקתי לה על הלחי
״תנחש..״ אמרה
״אממ תני לי לחשוב..״ צחקתי
״לכל הנערים שאהבתי?״ גיחכתי
ידעתי שזה הסרט האהוב עליה
היא חייכה והנהנה
ואני נשבע לכם שהדבר הכי יפה בעולם זה החיוך שלה.
נכנסתי לנטפליקס והפעלתי את הסרט
״את רוצה פופקורן נסיכה שלי?״
״רק אל תשרוף אותו״ אמרה בגיחוך
״את מאשימה את כישורי ההכנה שלי?״ שיחקתי איתה
״אני? מה פתאום?״ מלמלה בצחוק
״אני אראה לך מה זה אל תשרוף אותו.״
אמרתי והתנפלתי עליה בדגדוגים.
״תשחרר אותייייי״ צעקה שהיא מנסה לדחוף אותי ממנה
״אז את חוזרת בך?״ שאלתי והפסקתי לרגע
״חוזרת חוזרת רק תפסיק״ מלמלה בחוסר אוויר
״משוחררת״ אמרתי ושיחררתי אותה
״עכשיו ברשותך אני הולך למטבח.״
״יש אישור״ אמרה בחיוך ונשקה לי על הלחי
הלכתי למטבח והוצאתי שקית פופקורן מהארון
הכנסתי למיקרוגל והפעלתי
כעבור דקה בערך המיקרוגל ציפצף
הוצאתי את השקית ולקחתי קערה מהמגירה שפכתי את הפופקורן לקערה ובאתי ללכת לחדר שמשהו דפס לי את הרגל ליבי כמובן
״צריכה משהו מפלצת?״ שאלתי
״איפה פריאל?״ שאלה
״הא הא,היא שלי עכשיו.״ אמרתי והתקדמתי לחדר
״לאאא״ רדפה אחרי
״אני רק רוצה להגיד לה לילה טוב״
״אני אגיד לה,לילה טוב מפלצת״ אמרתי והלכת לחדר

״קחי נסיכה״ אמרתי והנחתי את הקערה על המיטה
״שרוף?״ שאלתי בחיוך שטני
״שקט שטן אחד״ אמרה ותקעה בי אגרוף
״זה למה את המלאך שלי.״ אמרתי ונשקתי לראשה
״ואני שמח שאת מקשיבה
למה שאמרתי לך לגבי האגרופים..״
חיכיתי חיוך גאה בקטנה הזאת,לפני שבועיים לימדתי אותה להגן על עצמה למקרה ואני לא אהיה שם,אני תמיד אהיה שם אבל הבנתם נו,ופאק היא פשוט שלי.
היא חייכה ושמה את ראשה על בטני
הפעלתי את הסרט והתחלנו לראות.
פריאל נרדמה
והטלפון שלה צילצל שיחה מאמא שלה
״הלו?״ עניתי בלחש
״תום?״ שאלה
״כן?״ עניתי
״פריאל לידך?״
״כן היא נרדמה.״
״היא צריכה לחזור,אני די בטוחה שגם אתה לומד מחר.״
״כן,אני אחזיר אותה עוד מעט מבטיח.״
אמרתי וניתקתי.

עברה חצי שעה בערך
״קטנה.״ אמרתי בלחש
״ממ?״ מלמלה ופאק אני נשבע שהיא עוד תהרוג אותי
״אני צריך לקחת אותך הביתה.״
״כבר?״ שאלה והרימה את ראשה אלי
״כן קטנה שלי.״ אמרתי וליטפתי את ראשה
״בואי נסיכה שלי קחי״ אמרתי והושטתי לה סוודר שלי
היא קמה מהמיטה והלכה להתלבש
כעבור רבע שעה פריאל התארגנה.

״מוכנה?״ שאלתי
היא הנהנה ולקחה את התיק שלה
לקחתי את התיק מידה ושמתי על גבי
הלכנו לתחנת האוטובוס וישבנו בתחנה
״מה יש קטנה?״ שאלתי בעודה שמה את ראשה על כתפי
היא לא ענתה ונאנחה
״אני יודע קטנה שלי,אבל אני מבטיח לך שעוד שבוע.״
״אני יודעת...״ מלמלה והרגשתי שהיא עוד רגע נשברת
״בואי אלי״ אמרתי ופתחתי את ידי והיא נכנסה בתוכן
האוטובוס הגיע והרמתי את פריאל
התיישבנו והרגשתי דמעות יורדות על החולצה שלי
״הי קטנה שלי..״ אמרתי והרמת את ראשה אלי
״למה את בוכה מלאך?״ שאלתי ומחיתי את דמעותיה
״אני לא רוצה ללכת ממך..״ מלמלה
״אני יודע נסיכה גם אני לא,
אבל זה רק לשבוע אני מבטיח״
״אני אוהב אותך.״ אמרתי ונשקתי לראשה
״גם אני.״ אמרה וקברה את ראשה בחזהי
הוצאתי את האוזניות מהתיק של פריאל והבאתי לה אחת
״תודה״ מלמלה
שמתי את האוזניה השנייה
באוזני והפעלתי את השיר האהוב  עליה.

פריאל:
הרגשתי שתום מרים אותי מהאוטובוס והתכווצתי בידיו
כי הדבר האחרון שרציתי היה לצאת מהם.
תום הרגיש שאני לא רוצה ללכת ונשק לראשי
והתחיל ללכת לכיון הבית שלי
״תום?..״ מלמלתי
״כן מלאך?״ שאל וליטף את ראשי
״א..אתה יכול לעלות?...״ שאלה בקול חלש
״בטח מלאך שלי,בואי.״ אמר
עלינו במעלית ותום הוריד אותי מידו,דפקתי על הדלת
ואימי פתחה אותה
״היי״ אמרה וחיבקה אותי
״היי תום״ אמרה לו
״היי״ אמר והלכנו לחדר
כעבור שעה וחצי.

תום:
פריאל נרדמה והשעה הייתה כבר עשר וחצי ועוד חצי שעה אין אוטובוסים,אני חייב ללכת אבל אני פשוט לא יכול להשאיר אותה ככה,פתחתי את הטלפון שלי וכתבתי לה הודעה שתראה בבוקר
*ההודעה*
בוקר טוב מלאך שלי,ההיתי חייב ללכת אתמול
אוהב אותך קטנה שלי וכל דבר את מתקשרת,כן?
שלחתי.
קמתי מהמיטה ונשקתי לפריאל על המצח
פתחתי את הדלת ויצאתי בשקט מהדירה
הלכתי לתחנה ועליתי על האוטובוס

שקיבלתי שיחה מהמאמן
״תום תקשיב״ אמר
״מה יש?״ שאלתי
״אנחנו שולחים חלק מהשחקנים לחול לשלוש חודשים ואתה נבחרת-״
״אין מצב.״ קטעתי אותו
״תום תקשיב לי.״
״אני לא יכול לסוע,היא צריכה אותי.״
אמרתי וישר חשבתי על פריאל
״תום זה רק שלוש חודשיים אתה חייב לסוע.״
״הדרגה שלך ירדה כי לא ההית בחלק מהאימונים
אתה חייב לסוע כדי לעלות.״
״אני יודע אני יודע אבל אני לא
יכול להשאיר אותה לבד.״ אמרתי
״אתה חייב תום,תחזיר לי תשובה מחר.״
אמר וניתק את השיחה
״פאק...מה אני עושה...״
מלמלתי והעברתי את ידי על פני.
אני לא יכול להשאיר אותה לבד היא צריכה אותי.

רציתי לכתוב משהו אחר אבל לא ממש הלך לי
הפרק לא יצא לי הכי טוב ואני יודעת שביקשתם משהו מיני אבל אני לא ממש יודעת לכתוב כאלה,אולי בהמשך היה אבל כפיצוי שלא עלה פרק יומיים הוא ארוך תהנו ותודה על הכל🤍