המלאך שלי

פרק 15

פריאל:
התעוררתי וראיתי שתום ישן ומחבק את גופי
ליטפתי את שערו והוא קבר את ראשו בגופי.
אני צריכה להיות חזקה בשבילו עכשיו
הוא זה שתמיד היה חזק בשבילי
עכשיו תורי להיות חזקה בשבילו.
ידעתי שתום בטח גמור אחרי יומיים שהוא לא ישן
אז החלטתי לתת לו לנוח אבל רציתי שהוא יאכל
ניסיתי לקום מהמיטה אבל
היידים של תום לא נתנו לי לזוז לקחתי כרית שמתי אותה בין ידיו וקמתי מהמיטה.
הכנתי לתום לאכול כי ידעתי
שהוא לא אכל כבר כמה ימים.

תום:
התעוררתי וראיתי שפריאל לא במיטה
״פריאל?״ שאלתי בקול צרוד
קמתי מהמיטה והלכתי לדלת
ראיתי את פריאל יושבת בסלון.
״היי איך ישנת?״ שאלה בחיוך
״ממ.״ מלמלתי והתיישבתי לידה
היא פתחה את ידייה וקברתי
את ראשי בשקע צווארה
״תום אני רוצה שתאכל,לא אכלת כבר כמה ימים.״
״לא זה בסדר קטנה.״ עניתי
״תום לא שאלתי,אמרתי.״ היא אמרה
ומשכה אותי מהספה למדבח.
״תאכל הכל.״ אמרה והניחה מולי צלחת
התחלתי לאכול והיא הסתכלה אלי
״אכלת?״ שאלתי
״אני לא רעבה,אבל אתה צריך לאכול.״
אמרה ונשקה לשפתיי
והטעם של שפתייה התערבב עם טעם האוכל.
״פאק..״ מלמלתי וליקקתי את שפתיי
״סיימת?״ שאלה
הנהנתי וקמתי מהכיסא
״לא שחכת משהו?״ אמרה והסתכלה על שפתיי
״מצטער קטנה״ אמרתי והרמתי את ידיי כחף מפשע
״בוא לכאן.״ אמרה ונישקה את שפתיי.
״ לך תתלבש.״ אמרה
״טוב אמא״ אמרתי וצחקתי
״תיזהר עם המילים שלך.״ אמרה

פריאל:
התלבשתי והתאפרתי קצת
יצאנו לבית חולים והגענו
נכנסו לחדר וישבנו ליד אמא של תום
״היי פריאל.״ אמרה ברוך
״היי,איך את מרגישה?״ שאלתי בחיוך
״היה בסדר,מה איתך?״ שאלה
״בסדר.״ אמרתי והתיישבתי בכיסא לייד תום
תום הסתכל אלי וראיתי שהשקט בחדר משגע אותו.
הוא קבר את ראשו בשקע צווארי וליטפתי את שערו
ידעתי שהוא לא אוהב להיראות חלש ליד המשפחה שלו ושהוא בדרך כלל מנסה להיראות חזק לידם.
הרמתי את ראשו אלי ונישקתי את שפתיו וממש לא היה לי אכפת שאמא שלו מסתכלת הוא לחש לי באוזן
״אני כבר חוזר קטנה.״ אמר
נשק לשפתיי בזריזות ויצא מהחדר.
״פריאל.״ אמא של תום אמרה
״זה יפה איך שאתם מטפלים אחד בשנייה.״
״יש בינכם הפרש גדול.״ אמרה
״זה רק שנה..״ אמרתי בשקט
״כן אבל את יודעת..״
״תום יסיים ללמוד ואת תמשיכי לשנה אחרונה.״
״והוא ילך לצבא.״ אמרה והתחלתי לרעוד מהמחשבה.

תום:
חזרתי לחדר וראיתי את פריאל רועדת בכיסא ישר הלכתי וירדתי על ברכיי הסתכלתי לעינייה בשביל לנסות להבין מה קרה והבנתי שאמא שלי אמרה משהו.
הסתכלתי באמא שלי במבט נוזף.
לקחתי את פריאל ביידי ויצאתי מהחדר
ישבתי על אחד הכיסאות והנחתי את פריאל על רגליי
״אני מצטערת תום..״ אמרה בשקט
״על מה את מצטערת מלאך?״ שאלתי
בעודי מלטף את שערה
״ניסיתי להיות חזקה בשבילך אבל...״ מלמלה ובכתה
״הי הי את ממש לא צריכה להיות חזקה ליידי.״
״מה היא אמרה לך קטנה שלי?״ שאלתי ברוך
״היא אמרה שיש בינינו הפרש גדול ואמרתי שזה רק שנה.. ואז היא אמרה שעוד מעט אתה תסיים ללמוד ואני אמשיך.. ואז.... אתה תלך ל..ל..״ מלמלה ודמעות ירדו על פנייה.
״למה קטנה?״ שאלתי
״לצבא..״ מלמלה בשקט.
״הי יש לנו עוד זמן אוקי?.״
״זה ממש לא קורה עכשיו יש לנו
עוד זמן ואין לך למה לדאוג אני מבטיח.״
אמרתי ונשקתי למצחה.
ידעתי למה היא כלכך מפחדת מהצבא.
היא מפחדת שאלך לשם מהמחשבה שהיא תאבד אותי.
אפילו שאני יודע שאני זה שלא אוכל בלעדיה.
המשכתי לחבק אותה עד שהיא נרגעה
״אני מבטיח לך קטנה יש לנו
עוד זמן שזה יגיע נתמודד עם זה אוקי?״
היא הנהנה וקברה את ראשה בחזה שלי
״אני אוהבת אותך.״ מלמלה
״ גם אני ואת לא יודעת אפילו כמה..״אמרתי
״את רוצה ללכת הביתה?״ שאלתי
״תום אני חושבת שאתה צריך לחזור לתום וליבי.״
״אני בטוחה שהם צריכים אותך״ אמרה בשקט
״אני לא חושב שאני יכול לחזור לשם.״ עניתי
״תום אולי רק תנסה לדבר איתה?״ שאלה בשקט
״אני בטוחה שיש לה סיבה.״
״את תמיד צודקת.״ אמרתי ונישקתי את שפתיה שכלכך ההיתי צריך פאק אני מכור אליה יותר מידי אני לא מדמיין את עצמי בצבא בכלל בלעדיה.
״אני הולכת לשירותים,תלך לאמא שלך.״ אמרה
הנהנתי והורדתי אותה מידיי
הלכתי לכיון החדר וישבתי ליד אימי
״תום אני מצטערת על אבא ועל פריאל.״ אמרה
״לא ההית צריכה לדבר
איתה על הצבא.״ אמרתי בטון קר
״אני מצטערת תום לא יכולתי לדעת.״
״זה משהו בינכם ואני לא ההיתי צריכה להיכנס לשם.״
״אבל אני רוצה שתדע שהקשר שלכם,אני מצטערת שנכנסתי אבל אני בחיים לא ראיתי אותך ככה עם אף אחד אפילו לא איתנו נפתחת ככה תום.״
״אני יודע.״ אמרתי
״אני הולך הביתה לתום וליבי.״ אמרתי בקול
״אתה בטוח?״ שאלה
״כן אני אהיה איתם.״
״תודה תום.״ אמרה וחיבקה אותי
ובידיוק אז פריאל נכנסה וחייכה אלי.
קמת מהכיסא והלכתי לפריאל
״ביי ילדים.״ אמרה אימי
״ביי.״ אמרתי
יצאנו מהחדר ולקחתי את פריאל לידיי
חיבקתי אותה ואמרתי
״תודה קטנה.״
היא חייכה ונישקה אותי וכמובן
שנתתי לה כי אני פשוט מכור.