תום:
המשכנו לשבת שם דקות ארוכות עד שנזכרתי.
״פריאל.״ אמרתי והרמתי את ראשי כדי להביט בעייניה
היא הרימה את ראשה אלי בעיניים אדומות
״אני צריך לתת לך את זה.״ אמרתי
״לא תום..״ אמרה בשקט
״תקשיבי לי בבקשה פריאל..״ התחננתי
היא הנהנה
״אני צריך לתת לך את זה ועוד
שש שנים אנחנו נתחתן אוקי?..״
ביקשתי והוצאתי את הטבעת מהכיס.
״אני רוצה להתחתן איתך ורק איתך.״
״תתחתני איתי.״ אמרתי
״בבקשה פריאל,אני צריך לשמוע את זה מהפה שלך.״
ראיתי בעינייה שהיא לא מבינה למה אני מתכוון
״רק תשימי את זה על האצבע שלך בבקשה.״ לחשתי
״תום..״ התחילה להגיד
״אני אתחתן איתך.״ אמרה בשקט
״באמת?..״ שאלתי בלחש
״באמת.״ אמרה
שמתי את הטבעת על אצבעה ואת הטבעת השנייה על שלי ונישקתי את שפתייה.
״שש שנים..״ אמרתי בשקט
״שש שנים.״ חזרה אחרי.
עבר שבוע מאז שאבא שלי נו אתם יודעים...
וכל השבוע הזה לא נתתי לפריאל ללכת ממני
ידעתי שאני לא יכול בלעדיה עכשיו אפילו דקה
שכבנו במיטה שפריאל שמה את ראשה על חזהי
״פריאל?״ שאלתי
״ממ״ מלמלה
״ערה?״
״ממ״
״קטנה.״ ידעתי שזה מה שיעיר אותה
״כן?״ שאלה והרימה את ראשה אלי
״אתה מבקש משהו?״ שאלה בהתגרות
״אולי...״ שיחקתי איתה
היא התקרבה לשפתיי וטרפתי אותם
עד שנגמר לשנינו האויר
״קטנה תתלבשי?״ שאלתי
״לאן?״ שאלה
״תתלבשי ותראי.״ לחשתי לאוזנה
פריאל קמה מהמיטה והלכה להתלבש
ישבתי במיטה והסתכלתי עליה מתאפרת
״רוצה תמונה?״ שאלה שקלטה אותי
חייכתי ואמרתי
״אם זאת תמונה שלך אז כן.״
״אני באמת לא מבין למה את מתאפרת״
״אל תשאל שאלות לא תשמע שקרים״
״אני רציני פריאל אני זורק לך את האיפור״ גיחכתי
״תיזהר על החיים שלך-״
קמתי מהמיטה ותפסתי אותה ביידי
״אה כן?״ שאלתי והרמתי אותה
״תוריד אותי משוגע״
״לא מוריד אותך.״
״זה יעלה לך-״ קטעתי אותה
״תוריד אותיייייי״ אמרה
״לא.״ עניתי ביובש
״משוגע אחד תוריד אותי״ ביקשה
״טוב נו אבל יש תנאי.״
״חנפן..״ מלמלה
״שמעתי את זה״ אמרתי בקול קר
״מה התנאי שלך?״ שאלה בגלגול עיניים
״תני לי לחשוב..״ אמרתי
״צפוי..״ מלמלה לעצמה
״גם את זה שמעתי״ אמרתי שוב
״נו תוריד אותי כבר ותקבל מה שאתה רוצה״ התחננה
״נו טוב אני אוריד אותך.״ אמרתי והורדתי אותה
״יופי״ אמרה והמשיכה להתאפר
״זה שהורדתי אותך לא אומר שאת יכולה להתאפר.״
״התנאי שלי..״ אמרתי
״בוא כבר״ אמרה ונישקה אותי
״מוכנה?״ שאלתי בעודי מתנתק משפתייה
היא הנהנה ובאה לכיוני
יצאנו מהחדר וליבי רצה לפריאל
״היי מפלצת״ אמרתי וירדתי על ברכיי
״תום למה אתה לוקח אותה?״ שאלה
״אני צריך אישור?״ גיחך
״ממ״ היא הנהנה
״את מאשרת?״ שאל בגיחוך
״הפעם כן.״ אמרה ונתנה לפריאל חיבוק
״הי,היא שלי.״ אמרתי ומשכתי את פריאל אליי
״לא היא לא רק שלך״ אמרה ומשכה אותי
״רק שלי.״ אמרתי ולקחתי את פריאל
״ביי מפלצת״ אמרתי וסגרתי את הדלת
״אז..רוצה לספר לי לאן אתה לוקח אותי?״
״תסמכי עלי.״ עניתי
היא הנהנה והמשכנו ללכת
פתאום פריאל נפלה על הרצפה
״הי קטנה את בסדר???״
שאלתי בלחץ בעודי מקים אותה
״כן..כן פשוט״ היא אמרה והחזיקה את ראשה
״בואי.״ אמרתי והרמתי אותה ביידי
היא קברה את ראשה בשקע צווארי והמשכתי ללכת.
הגענו למסעדה ולחשתי לפריאל באוזן
״קטנה שלי.״ לחשתי
״ממ?״ שאלה
״את רוצה לקום?״ שאלתי
״כיף לי פה.״ אמרה
״ כן אבל האנשים פה
מסתכלים עלי כאילו חטפתי אותך.״ לחשתי
״מעצבנים..״ מלמלה והתנתקה ממני
גיחכתי והתיישבתי בכיסא
פריאל התיישבה מולי והמלצרית הגיעה לשלוחן
״קטנה את מרגישה בסדר?״ שאלתי
״כן פשוט ההיתי קצת מסוחררת בדרך.״ ענתה
״בטוח?״ שאלתי שוב
״כן אל תדאג.״ אמרה וחייכה אלי
״את מנסה לשגע אותי?״ אמרתי לעצמי אבל היא שמעה
״אולי..״
״פאק ההיתי בטוח שדיברתי לעצמי.״ צחקתי
״אני שומעת הכל.״ ענתה
האוכל הגיע
*כעבור שעתיים*
התעוררתי ושמעתי בכי מהשירותים
קמתי מהמיטה ודפקתי על הדלת
״פריאל?״ שאלתי בשקט
״תפתחי.״ ביקשתי
היא פתחה את הדלת בעיניים אדומות..
YOU ARE READING
המלאך שלי
ChickLitהיא נערה בת ארבע עשרה בכיתה ט ההורים שלה גרושים והיא לא בקשר עם אביה היא ואימה לא מסתדרות ובלימודים לא הולך לה והדבר שהכי חשוב לה זה הוא. הוא נער בן חמש עשרה בכיתה י שחקן כדורסל הוא לא מראה חולשה ליד אחרים אבל לידה הוא מרשה לעצמו הוא מזהה מה ע...
