פרק 37

842 40 5
                                    

תום:
נכנסתי לרכב שפריאל עדיין בזרעותיי והתיישבתי בכיסא
״בייבי,תסתכלי אלי.״ ביקשתי והרמתי את ראשה
״א..אני מפחדת..״ מלמלה בדמעות
״אין לך למה לפחד קטנה,אני שומר
עלייך אל תבכי בייבי.״ ביקשתי ומחיתי את הדמעות
״אנחנו יכולים לסוע הביתה?..״ ביקשה בשקט
״בטח קטנה,תעצמי עיניים אני שומר עלייך.״
״אבל..אתה לא יכול לנהוג ככה..״ מלמלה
״אל תדאגי.״ אמרתי והתנעתי את הרכב
פריאל נאנחה והניחה את ראשה בשקע צווארי שרגליה בצידי גופי וידייה מסביב לצווארי

הגענו הביתה והרמתי את פריאל שהיא הרימה את ראשה והביטה בעיניי ״הגענו?״ שאלה בעייפות בקול חלש
״כן בייבי, אבל תעצמי עיניים אני אקח אותך למיטה.״
אמרתי ונשקתי לראשה היא הנהנה והניחה את
ראשה בחזרה על כתפי,נכנסתי לחדר והנחתי את פריאל על המיטה שבאתי לצאת מהחדר ״תום?..״ מלמלה
״מה קרה בייבי?״ שאלתי והסתובבתי אליה
״אל תלך..״ ביקשה וכמובן
שאני לא יכול להגיד לא לדבר היפה הזה
״את רוצה שאני אבוא?״ שאלתי והיא הנהנה
נכנסתי למיטה ועטפתי את פריאל בזרעותיי
עבר זמן ושתינו נרדמנו.

פריאל:
התעוררתי בזרעותיו של תום שהוא עדיין ישן
ליטפתי את פניו והוא פקח את עיניו
״איזה יפה את...״ מלמל בקול צרוד
״על מה אחת חושבת?״ שאל ועטף אותי בידו
״שאני רוצה בת.״ מלמלתי בכנות יתר
״אנחנו לא יכולים להביא בת ראשונה.״ אמר
״למה?״ שאלתי לא מבינה
״אנחנו צריכים מישהו שישמור עליה.״ אמר
״אתה והשטויות שלך...״ מלמלתי ורק המחשבה על להביא ילדים איתו גרמה לפרפרים בבטני.

״אני מת עלייך אישה שלי.״
אמר ונשק לשפתיי באהבה אין סופית.

🤍🤍🤍🤍

המלאך שליWhere stories live. Discover now