My lover(?)

\10-עונה2/

-נקודת מבט קיילי-
דפקתי על דלת הבית בחשש, יש שם בכלל מישהו? עבר כלכך הרבה זמן...
הדלת נפתחה ופני החווירו,אמא.
״ק-קיילי?״ היא שאלה באנגלית, בכל זאת נולדתי בניו יורק.
״אמא..״ מלמלתי והשפלתי את מבטי, אימי נראת נורא, כל הבית היה חשוך ועיגולים שחורים היו מסביב עינייה, אני מבינה שלא חל שיפור מאז הרצח, ״הוא שלך?״ היא שאלה כשהביטה בליאו ״כן,יש לך נכד״ לחשתי ״אבל הוא לא משנה״ אמרתי ונכנסתי לבית
״חזרתי״ מלמלתי ״חשבתי שלא אראה אותך יותר״ היא אמרה וחייכה ״פאק אמא תדליקי קצת אור״ אמרתי ופתחתי וילונות והדלקתי מנורות ״לא השתנת״ היא אמרה וגיכחה ״כן גם את״ מלמלתי וחיוכה נמחק ״בובי את יודעת שאני מצטערת נכון?״ היא שאלה ״אל תיקראי לי בובי״ נאנחתי והלכתי לחדר שלי עם ליאו,אין קומות בבית זה היה דירה בביניין, היא הייתה דירה קטנה, החדר שלי החדר של תום, אח שלי והחדר של אימי, וכמובן שירותים סלון ומטבח.
״פאק״ מלמלתי כשראיתי את החדר שלי, היא לא נגעה בכלום.
הוא הפוך כמו תמיד, כשעזבתי לא טרחתי לסדר אותו.
בלגנתי אותו כלכך.
״את רוצה קפה מאמי?״ היא שאלה ואני הנדתי ״לא יש לי הרבה עבודה לעשות עכשיו.״ נאנחתי, לא היה לי כוח לזה בכלל, רציתי לקפוץ על המיטה ולבכות את חיי,פאק מה אני עושה לעזאזל למה אני פשוט לא נשארתי שם, במשפחה שלי.

-נקודת מבט מייסון-
אני אהרוג אותה במו ידיי אני אהרוג את הזונה הזאת, על מי היא מאיימת בכלל למה אני מקשיב לה, אני יכול להרוג אותה וזה לא יזיז לאף אחד.
למזלי ליאו אצל קיילי כי הוא חייב להיות במקום בטוח יותר, אני מקווה ששם זה בסדר.
פאק אני כלכך עצבני.
היא גרמה לי ולקיילי להתגרש! לעזאזל אני מרגיש כזה טיפש.
עדיין לא שלחתי את התפסים רציתי שהם ישארו אצלי, אני לא משחרר מדברים ששלי כלכך מהר.
עליתי במדרגות והלכתי לכיוון חדרו של מייקל.
״מייקל״ אמרתי כשפתחתי את דלת חדרו ״ממ?״ הוא מלמל ״רוצה לעזור לי במשהו?״ שאלתי והוא הביט בי בסקרנות ״להרוג את הזונה״ אמרתי בפוקר פייס ״פאק מייסון-״ הוא התחיל להגיד אך קטעתי אותו ״טוב אז אני אעשה את זה לבד״ אמרתי ובאתי ללכת אך הוא עצר אותי ״טוב טוב אני אבוא ימניאק״ הוא נאנח ואני צחקקתי, איזה ילד חמור.
״איפה הרובה חירום?״ הוא שאל, הרובה הזה שימש לנו לאנשים בחובות, שלא שילמו לנו את סכום הכסף שלקחו מאיתנו.
״באוטו שלי״ אמרתי והוא הנהן, צמרמורת מגעילה עברה בגופי, אני באמת הולך להרוג אותה, היא מיררה לי את החיים.