\21-עונה2/

359 14 2
                                    

-נקודת מבט קיילי-
עלינו לטיסה.
סוף סוף הלכו לי הרגליים! היו מלא אנשים והיינו צריכים גם לרוץ עד כניסת המטוס כי יצא שהגענו באיחור.
כשהגענו מייסון שוב היה בטלפון ״מייסון אני נשבעת שאם אני אראה את הטלפון הזה שוב פעם ביד שלך אני אשבור אותו״ נאנחתי בעצבים, מייסון צחקק ועזב את הטלפון ״אני אוהב שאת מאיימת״ הוא צחק וגרר את צחוקי גם, נשקתי לשפתיו והבטתי בליאו ״מא בא מאממא״ ליאו מלמל ואני נהייתי המומה, הוא אמר אמא! הוא אמר אמא בפעם הראשונה! ״מייסון! הוא אמר אמא!״ צעקתי ומהר מאוד וחבוקתי את ליאו ״ליאו תגיד אמא״ אמרתי וליאו חייך, הדבר הכי חמוד בעולם זה שתראו אותו מחייך יש לו גומות כלכך קטנות וחמודות ״ממא״ ליאו מלמל ״מייסון!״ התרגשתי כלכך, מייסון גם התלהב והרים ישר את ליאו, הוא ניסה ללמד את ליאו להגיד אבא אבל זה עדיין לא קרה ״קנאי״ זרקתי בגיחוך לעברו ״אויש אני לא מקנא שהוא אמר אמא ולא אבא הוא ילד בן חודשיים״ מייסון נאנח וגיחך גם הוא, שנינו התרבחנו על הכיסאות והטיסה התחילה.
.........
״בייב את קמה?״ שמעתי את קולו של מייסון, פתחתי את עיניי וראיתי שהגענו ״הגענו?״ שאלתי כדי לוודא שצדקתי ומייסון הנהן, אומייגדדד כמה שהתגעגעתי!.
אספנו את דברינו מהר מן המטוס וירדנו לכיוון שדה התעופה ״אנחנו רק צריכים לעצור בעבודה שלי רגע, שחכתי שם משהו״ מייסון הודיע ואני הנהנתי.
נכנסנו לאוטו והתחלנו בנסיעה.
אחרי נסיעה של בערך חצי שעה הגענו לעבודה של מייסון, שהייתה גם העבודה שלי פעם, התגעגעתי לעבוד שם.
״חכי לי פה אני שנייה מגיע״ מייסון הודיע כשיצא מן האוטו, הנהנתי וחיכיתי לו בנתיים התכתבתי עם קים להודיע לה שאני בארץ סוף סוף.
׳תנחשי מי נחתההה׳ שלחתי לה בהתרגשות
׳אומייגדד איפה אתת??׳ קים שלחה במהירות לא צפויה, היא אחת שמסננת הרבה
׳מייסון עצר רגע בעבודה שלו הוא מביא משהו והוא שנייה חוזר ואנחנו באים אליכם׳ כתבתי לה ובידיוק אז מייסון התקשר אליי, למה הוא מתקשר?
״הלו?״ עניתי
״בייב, אני צריך קצת עזרה להרים פה כמה דברים את יכולה לעלות לעזור לי בבקשה?״ הוא שאל ואני הנהנתי ״כן שנייה״ אמרתי וניתקתי את השיחה ״ליאו מאמי בוא נעזור לאבא״ אמרתי לליאו והרמתי אותו, נעלתי את האוטו ונכנסתי לביניין, וואי ממזמן לא הייתי פה.
הכל נראה שונה כלכך, שונה אבל מוכר מאוד.
עלינו במעלית אל המשרד של מייסון, כבר שחכתי כמה קומות יש במקום הענקי הזה.
הגענו למשרד, פתחתי את הדלת ונהייתי בשוק, ידי כיסתה את פי מרוב הלם.
המשרד היה מקושט בנרות ועלי ורדים יפייפים, הכל היה נראה כלכך רומנטי.
מייסון עמד שם בחיוך ענקי, כשהבטי בעיניו החיוך שלי לא איחר להגיע.
היו מחא אנשים מסביב מבניהם זיהיתי ישר את קים ואת ג׳יימס.
התקדמתי אל מייסון וביד הפנויה שלי החזקתי בילאו, מייסון ירד על ברך אחת ואני כבר לא הייתי מסוגלת לעצור את הדמעות.
״קיילי, יש לנו היסטוריה ביחד! התחתנו, התגרשנו,בנינו משפחה, עברנו כלכך הרבה ביחד! בואי נעשה את זה אחד ולתמיד״ מייסון אמר ונשם עמוק ״תתחתני איתי?״ מייסון שאל וזה פשוט גרם לפרפרים בבטן שלי להתפוצץ מרוב אושר, הנהנתי במרץ ״כן כן כן״ אמרתי וחיבקתי אותו חזק כלכך כשליאו עדיין בידיי נשקתי לשפתיו ושנינו לא התנתקנו זה מזו.

My lover(?)Where stories live. Discover now