My lover(?)

\17-עונה2/

-נקודת מבט קיילי-
״מייסון״ נאנחתי, אחרי שאכלנו והתארגנו אני בהחלט רוצה לחזור לישון.
״מה נסיכה״ הוא אמר וליטף את שיערי ״למה לא סיפרת לי מקודם?״ שאלתי, אני לא מבינה למה הוא לא סיפר לי מקודם שהיא מאיימת על הבן שלי! ״כי לא הבנתי את הסיטואציה-״ הוא בא להסביר אך קטעתי אותו ״יכלת להגיד לי ואז הייתי עוזרת לך״ אמרתי וקמתי מתנוחת השכיבה שהיינו על המיטה, התיישבתי על המיטה מביטה בעיניו ״תתני לי להסביר״ הוא נאנח בעצבים ״נו תסביר״ זירזתי אותו ״רציתי לראות מה היא תעשה, אם הייתי מספר לך כבר ממזמן היינו הורגים אותה, אני לא מבין מה היא כלכך רצתה רק נודניקית מציקה, זה למה שלא סיפרתי לך כי רציתי לראות עם היא תגרור אותי למשימות וכל החרא הזה״ הוא אמר מה שרק עיצבן אותי ״אתה חשבת שאם היית אומר לי ישר היינו הורגים אותה? אני נראת לך כמו רוצחת?״ שאלתי בתוקפניות ״לא לא לא הבנת אותי נכון, פשוט-״ הספיק לי לשמוע ״הבנתי אותך טוב מייסון״ אמרתי וקמתי מן המיטה, הבטתי בשעון וראיתי שכבר עשר, יש לי עבודה ״יש לי עובדה״ אמרתי ״את עובדת? איפה?״ הוא שאל ״בחברת הייטק קרובה לפה״ אמרתי ופתחתי את הארון שלי ״את עובדת בחברת הייטק פה? אני לא מבין אותך קיילי את יכלת להישאר בארץ, סתם עשית דרמה.״ הוא לא אמר את זה עשיו, פאק הוא פה כדי לעצבן אותי? ״יופי אז אולי אתה תחזור לארץ? סתם עשית דרמה עם השוטרים שלך״ חיכיתי אותו ״יש הבדל מאוד גדול״ הוא אמר בזמן שאני מוציאה לי בגדים ״אויש איזה הבדל ענקי מה אני אגיד לך״ אמרתי ויצאתי מהחדר, הלכתי לחדר האמבטיה והתלבשתי לעבודה.
לבשתי חצאית לא קצרה מידי ולא ארוכה מידי, צמודה ושחורה וחולצה מכופתרת לבנה שהכנסתי לתוך החצאית, אספתי את שיערי לקוקו עם קליפס וחזרתי לחדר כדי לקחת נעלי עקב שחורות ״את לא יוצאת ככה״ מייסון אמר וקם מהמיטה, עומד מולי ומסדר את הכפתורים הפתוחים בחולצה שלי ״מייסון אתה פה בשביל לעצבן אותי או מה?״ שאלתי וקצת דחפתי אותו הצידה ״תחליפי מכנס״ הוא פקד עליי ״אוי אני מצטערת אני פשוט לא כלכך מבינה מי אתה שתגיד לי מה ללבוש״ הייתי אדישה, כלכך אדישה.
״קיילי״ מייסון הזהיר אותי ״מייסון״ החזרתי לו באותו קול ״תחליפי מכנס או שאת פשוט לא הולכת״ הוא אמר שוב אבל כבר שמתי נעליים ״מצטערת אני כבר עם נעלים״ אילצתי חיוך ״פאק קיילי את לא יוצאת ככה״ הוא הרים את קולו עליי ״אתה לא תצעק עליי״ אמרתי ונשמתי נשימה עמוקה מתקרבת לדלת יציאת הבית.
״תחליפי מכנס״ הוא אמר שוב פעם ״טוב הבנתי! אני אלך להחליף״ הרמתי את קולי ועקפתי אותו לחדרי, נעלתי את הדלת לפניי שהספיק להגיע ואז התחלתי לשמוע דפיקות ״למה את נועלת?״ הוא שאל בזמן שאני מחליפה זריז מהחצאית לג׳ינס סקיני שחור ומחזירה עליי את הנעליים ״אני צריכה להתלבש בפרטיות משלי״ אמרתי ויצאתי מן החדר ״ביי״ קראתי והלכתי לא מותירה לו להשחיל מילה.
אני כלכך עצבנית פאק!.