The mafia boss

Chapter 2

דניאל

כבר שבועיים שלא הצלחתי לקום מהמיטה מאז מה שקרה עם רוי. דפקתי כל כך הרבה ברזים ועשיתי מלא פאשלות שהיו חייבים לפטר אותי מהעבודה שלי. אני צריכה לשלם שכירות וזה אפילו לא מעניין אותי למצוא עבודה חדשה עכשיו, מזל שחסכתי קצת כסף בצד למקרי חירום. אני כל הזמן חושבת על מה שהיה ביום שנפרדנו ומשחזרת את אותו הערב בראשי שוב ושוב. אני באמת לא יודעת כבר מה לחשוב.. אולי משהו לא בסדר איתי? אולי הייתי קשה איתו מידי? רוי שלח מאז כמה הודעות וניסה להתקשר אבל לא יותר מזה. הוא אפילו לא ניסה להילחם עלי או על הקשר שלנו.. הייתי בכלל חשובה לו?
דפיקות נשמעו בדלת הבית וקטעו את מחשבותיי.

ניגשתי לדלת, הצצתי בעינית וראיתי את אמא עומדת בחוץ. אמא? מה היא עושה פה? בטח היא דואגת לי.. היא כבר עשתה לי מיליון טלפונים מאז הפרידה שלי ושל רוי. ״בוקר טוב נסיכה של אמא, הכנתי לך פנקייקים כמו שאת אוהבת". היא הגישה לי צלחת עם פנקייקים שהייתה עטופה בנייר נצמד, היא עוד הייתה חמה, כנראה אמא הכינה את זה ממש הרגע לפני שיצאה אליי. "כמו שאני מכירה אותך אני בטוחה שבקושי אכלת אז חשבתי לקפוץ אלייך לפני העבודה ולראות שהל בסדר ושאת אוכלת. כשאני מסתכלת עלייך עכשיו זה נראה שירדת הרבה במשקל.. אנחנו דואגים לך דניולה.. אני רוצה שתשתפי אותי. אני יודעת שהכל נראה עכשיו קשה ומדכא אבל זו רק תקופה והיא תעבור, אני מאמינה בך וסומכת עלייך שתדעי לצאת מזה חזקה יותר ושתדעי שתמיד יש לך אותי, את אבא ואת שירן לכל דבר״.שירן זו אחותי שגדולה ממני בשנתיים, היא בת 23 וגרה עם הבן זוג שלה. אנחנו בקשר די טוב האמת ואני אוהבת אותה המון. היא כמובן מודעת לכל מה שקרה עם רוי ותומכת בי במאה אחוז. היא רק כועסת עליי שלקח לי זמן לעזוב אותו אבל היא בחיים לא תשפוט אותי ותמיד תרצה לטובתי, אני יודעת את זה. ״כן אני אוכלת הכל בסדר. אני יודעת שאתם כאן בשבילי וזו רק תקופה שתעבור. תודה על הכל, הדאגה והאוכל אימוש, אני אוכל אותם עוד מעט״.

התיישבתי על הספה בסלון ואמא התיישבה לידי. ״אני לא אחפור לך, גם ככה עוד כמה דקות אני כבר צריכה לזוז לעבודה, רק רציתי לראות אותך דניולה, התגעגעתי אלייך" היא חיבקה אותי ונשקה לראשי. "את רוצה לחזור הביתה? אבא ביקש שאשאל אותך למרות שאני יודעת שתסרבי, חשוב לנו שתעדי שהבית תמיד פתוח בשבילך ושזה תמיד יהיה גם הבית שלך". "לא אמא, אני אוהבת להיות כאן, לא אחזור אבל תודה על ההצעה, אני מעריכה מאוד ותגידי לאבא שאני אוהבת אתכם המון" "תגידי לו בעצמך, הוא מחכה לשיחת טלפון ממך שתגידי לו שהכל בסדר" "אני אחייג אליו מאוחר יותר, את צודקת, לא דיברתי איתו כבר כמה ימים". " אולי תספרי לי מה קרה ביניכם? את מדאיגה אותי.. אף פעם לא ראיתי אותך ככה" אמא אמרה. ידעתי שהיא תגיע לזה מתישהו. ״אין מה לספר, זה נגמר בנינו סופית ואני עדיין מעכלת את כל מה שקרה. יהיה בסדר.״ בלעתי את הרוק שהצטבר בגרוני והחזקתי את דמעותיי מלפרוץ רק מהמחשבה עליו שוב.
היא נשארה איתי עוד קצת, חיבקה, נישקה, ליטפה וניסתה לעודד אותי כמה שיכלה. הכינה לי אוכל כי לי לא היה חשק אפילו לבשל או להזמין ואחרי בערך שעתיים היא הלכה. חזרתי לחדרי, עליתי למיטה הנוחה והמנחמת שלי ונכנסתי עמוק מתחת לשמיכה.