דניאל
פקחתי את עיניי עדיין מתעוררת משנתי. ראשי כאב וגרם לי להצטער על כמות האלכוהול המוגזמת ששתיתי אתמול. התמתחתי והתאוששתי על עצמי כשהתחלתי להיזכר בארועי אמש. משום מה אני ממש בטוחה שראיתי את רוי אתמול..
מה קרה אתמול? תיזכרי כבר! אוף אני חייבת להיזכר. לקחתי נשימה עמוקה, עצמתי את עיניי חזק ואז זה חזר אליי. הכל.
נזכרתי שהוא היה אצלי בבית שיכור, התקלח אצלי ו..התמזמזנו? פאק. אני לא זוכרת בכלל שהוא הלך. יכול להיות שהוא פה!? רגע, אולי זה בכלל היה חלום? הלוואי שזה היה חלום. תנשמי דניאל, תנשמי.
פחדתי להסתובב לצד השני של המיטה ולגלות שאני לא נמצאת בה לבד. נשארתי שכובה באותה התנוחה על צד גופי בקצה המיטה לעוד כמה רגעים עד שהייתי מוכנה להתמודד עם מה שאראה, או שזה לפחות מה שניסיתי לשכנע את עצמי. הסתובבתי לצידה השני של המיטה וראיתי את רוי ישן.
אוי.. כנראה שזה לא היה חלום בכל זאת.
יצאתי בשקט מהמיטה, הכנתי לארוחת בוקר חביתה וסלט, סיימתי לאכול ונכנסתי למקלחת. אני לא יודעת איך להתמודד איתו כשיתעורר, מה אני אמורה לעשות? איך אני אמורה להתנהג? אני אמורה לכעוס עליו שהוא הגיע אליי ככה הביתה? אני ממש מבולבלת, אני זוכרת את הגעגוע שהרגשתי אתמול כשהוא נישק אותי אבל עכשיו אני חושבת שאני לא רוצה אותו יותר, הבנתי מה אני שווה ומה מגיע לי.
כשסיימתי להתקלח סגרתי את זרם המים, התנגבתי, התלבשתי ויצאתי לסלון. בהצלחה לי.
רוי ישב על הספה ואכל ממה שהשארתי. התיישבתי לידו והרגשתי סלידה כלשהי לקרבתו. הייתי עם הבן אדם 3 שנים ואיכשהו כל קירבה אליו ברגע זה הרגישה לי.. מוזרה. אתמול לא הרגשתי ככה אבל אני מאשימה את האלכוהול שטישטש את רגשותיי.
״בוקר טוב דני״ אמר רוי ונשק לשפתיי. קפאתי לכמה שניות מנשיקתו והופתעתי מהקלילות שבה הוא נישק אותי והתנהג בטבעיות כאילו שלא קרה כלום. ״בוקר טוב״ עניתי. הוא קם לצחצח שיניים ולשטוף פנים ואני קמתי לרחוץ את הכלים. כשחזר לסלון הוא נעמד מאחוריי וחיבק אותי. ״מה בא לך שנעשה היום?״ שאל.
מה הוא חושב עכשיו? למה הוא מתנהג ככה? למה שיציע לצאת? הראש שלי כמעט התפוצץ משאלות. כשהוא ראה שלא עניתי הוא המשיך לדבר. ״אני חושב שנלך קצת לטייל קצת, נוכל להסתובב בטיילת ולאכול גלידה, בא לך?״.
״אהמ.. לצאת?״ שאלתי.
״כן. למה? לא בא לך לצאת החוצה? אפשר גם להישאר פה או לבוא אלי ולעשות מרתון סרטים עם מלא פופקורן וג׳אנק כמו שאת אוהבת״. אני באמת אוהבת מרתון סרטים עם מלא פופקורן וג׳אנק אבל הוא לא.
תמיד התחננתי אליו שנעשה מרתון סרטים ובסוף היינו עושים מה שהוא רצה שזה ללכת לשחק סנוקר או משהו כזה.
״אהמ.. נשמע נחמד והכל אבל אפשר שנדבר ברצינות לרגע?״ הסתובבתי עם הפנים אליו ושאלתי. ״בטח. על מה את רוצה לדבר?״ הוא שאל חזרה. ״על מה אני רוצה לדבר? ברצינות אתה שואל? אתה באמת חושב שאין לנו על מה לדבר?״ הוא אשכרה שאל את זה עכשיו? כנראה הוא מצפה שנמשיך כאילו כלום לא קרה. למרות מה שהיה בנינו אתמול אני כבר הבנתי שאני לא בטוחה שאני רוצה שנחזור.
״אתה חושב שחזרנו?״ שאלתי. ״ואוו אוקיי.. אני לא התכוונתי להיכנס לזה ישר והכל אבל בעיקרון כן. הייתה לנו נפילה אבל התמודדנו איתה ועכשיו הכל בסדר, לא צריך לעשות דרמות״ הוא ענה. ״דרמות? אתה קורא לזה דרמות? אתה פגעת בי מאוד ולא רק פעם אחת. אין לי אמון בך שלא לדבר על זה שאני עדיין כועסת עליך-״ הוא קטע אותי באמצע המשפט ואמר ״אתמול זה לא היה נראה ככה. היית צריכה אותי בדיוק כמו שהייתי צריך אותך. הייתי ממש שיכור ואני לא יודע למה לעזאזל החלטתי שזה בסדר לעשות את כל מה שעשיתי אתמול אבל הייתי צריך אותך״. ״צריך אותי?״ חזרתי על מה שאמר. הוא היה צריך אותי? במובן הפיזי? בגלל זה הוא בא? הוא ידע שאהיה קלה להשגה בשבילו כמו בתקופה שהיינו ביחד ושהייתי כמעט ורק סקס זמין מבחינתו ולא בת זוג.
הוא הנהן ואז כשהבין איך זה היה נשמע הוא מיהר לתקן את עצמו. ״שלא תביני לא נכון, לא התכוונתי צריך אותך בקטע פיזי. לא תכננתי שיקרה בנינו משהו אתמול. התכוונתי שהייתי צריך לראות אותך ולהיות בנוכחותך.. לא חשבתי יותר מידי או בכלל.. וגם לא חשבתי בצלילות, ישר הגעתי לפה. אני נשבע לך שלא הייתי באף מקום אחר..״ זה לא חדש לי אם הוא כן יצטרך אותי ״רק בקטע פיזי״ ומה הקטע שהוא ניסה לרמוז שהוא לא היה עם בחורה אחרת באותו ערב, זה לא ענייני. ״אני.. אני לא יודעת אם אני בכלל רוצה שנחזור״ אמרתי. הוא הסתכל עלי מופתע ״אבל.. מה עם אתמול? הוכחת לעצמך שיש לך רגשות כלפיי, נוכל לעבוד על הקשר שלנו״.
האמת? כמעט שלוש שנים רציתי לשמוע את המשפט הזה ואם הוא היה אומר לי את זה עוד כשהיינו ביחד כנראה שהייתי מתרגשת כמו משוגעת. אבל היום? אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל לעבוד על הקשר הזה. הוא היה צריך שלוש שנים של זוגיות, בגידות מהצד שלו, לפגוע בי הרבה מאוד פעמים, להתנצל על זה ולעשות את זה שוב ולהיות פרוד ממני כמה שבועות כדי להבין שהוא רוצה ׳לעבוד על הקשר׳. זה לא נשמע הכי מלהיב, כבר לא בשבילי בכל אופן.
״אני לא צריכה הוכחות, אני כבר יודעת שיש לי רגשות כלפיך והם לא יעלמו כל כך מהר. אני פשוט לא רוצה להמשיך את מה שזה לא יהיה, אני כבר לא רוצה להתמודד עוד הפעם עם הבגידות שלך שאתה קורא להן 'נפילות' או עם החוסר יכולת שלך להראות לי אהבה או הערכה. אני הבנתי שמגיע לי טוב יותר וזה כבר לא קשור למה שאני מרגישה, זה קשור למה שאני צריכה ורוצה וגם למה שמגיע לי והאמת? שמגיע לי יותר מכל זה". רוי הסתכל עלי חסר מילים. "אני חושבת שכדאי שתלך״. ״תני לנו הזדמנות דני״ הוא ביקש. עיניי נדדו לרצפה בזמן שניסיתי לחפש את המילים הנכונות מבלי לפגוע בו או לתת לו תשובה נחרצת לגבינו. הוא הרים את סנטרי בידו כדי שאסתכל עליו. ״רוי-״ התחלתי להגיד אבל הוא השתיק אותי בנשיקה, נצמד אלי ותפס את פניי. אני והלב הדפוק שלי לא יכולים להתנגד לו אז כמובן שנישקתי אותו חזרה. רוי הושיב אותי על השיש וגופו נכנס בין רגליי. הוא תפס את יריכיי וקירב אותי אליו, ידיו עלו לישבני. הבנתי שהוא ניסה לשנות את דעתי במגע כי זה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב והוא ידע שאני לא יכולה להתנגד לו כי הודתי שעדיין יש לי רגשות כלפיו והוא מנסה לנצל את זה.
עם כמה שאני רוצה להמשיך לנשק אותו ולשכוח מהכל אני יודעת שזה לא אפשרי, אני לא רוצה לחזור לזה. עצם העובדה שהוא ניסה לתחמן אותי לסלוח לו בעזרת רגשותיי כלפיו עצבנה אותי מאוד, אז הדפתי אותו ממני. ״רוי תלך, אני רוצה להיות לבד ולחשוב עם עצמי. תפסיק לנסות להשכיב אותי כל הזמן כדי שאשתכנע וארצה שנחזור כי זה לא יקרה״ הרמתי את קולי ואמרתי בתסכול. הוא הסתכל עלי בהפתעה ומבטו הפך עצבני. הוא התרחק ממני, יצא מהבית וטרק את הדלת בחוזקה שגרמה לי להתכווץ.
YOU ARE READING
The mafia boss
Romanceלאחר שברון לב שחווה דניאל קליין בת ה21, היא מנסה להמשיך בחייה כרגיל ולאסוף את השברים, אך חייה משתנים מקצה לקצה כאשר נתקלת דניאל במשהו או יותר נכון *מישהו* מסתורי, אכזרי ואפל. היא מסתקרנת מהעיניים הקודרות של הגבר שהיא צריכה לפחד ממנו כאילו הוא סכנת ח...
