Chapter 3

343 12 0
                                    

דניאל

"מה?" ניקול שאלה כתגובה. "אנחנו יוצאות היום למועדון" אמרתי במהירות לפני שאספיק להתחרט.
"אעעעעעע!!! באמת?? זאת הבחורה שלי!" היא צעקה. "תהיי מוכנה ב21:30 אני אדאג להכל, את תדאגי רק להיות הכי שווה היום, ברור??" "לא תכננתי אחרת״ אמרתי לה וצחקתי. "דן דן אני כל כך גאה בך, יהיה כיף היום אני מבטיחה לך" ניקול אמרה וחיבקה אותי. "אני בטוחה שיהיה כיף", "ניפגש בערב עם כולן, אמרתי להן שיבואו אלינו לפני היציאה. אני רוצה לראות שאת לובשת משהו חשוף וסקסי אם לא אז אני לא אאשר לך לצאת ככה מהבית ואביא לך משהו מהארון שלי" ניקול אמרה בהתלהבות "אני יודעת משוגעת, אל תדאגי".

רציתי להעביר קצת את הזמן לפני שהבנות מגיעות ואלוהים יודע למה עשיתי את זה.. בינתיים עברתי על ההודעות ישנות שלי ושל רוי והתחלתי להתעצבן. השיחות שלנו היו כאלה רעילות, התחלתי להרגיש עקצוצים בכל הגוף כשקראתי את ההודעות האלה וזה הכעיס אותי שהתחננתי ליחס ממנו או לסליחה שלו למרות שלא עשיתי משהו לא בסדר ולמרות שהוא התנהג אלי כמו לחרא. אוף.

"ניקיי" קראתי לניקול מחדרי. "מהה דןן?" היא הגיבה בצעקה כנראה מחדרה. "מי באה איתנו היום?" שאלתי, "כולן" "מה כולן? הרכב מלא של החבו?" אין אף פעם נוכחות מלאה ביציאות שלנו. פשוט לא נולד האמיץ שיגיד לניקול את המילה ׳לא׳. לא אתפלא בכלל אם היא הכריחה את כולן לבוא בגללי. מטורללת.

טוב, כדאי שאתחיל להתארגן. נכנסתי להתקלח במים רותחים כמו שאני אוהבת, חפפתי את השיער וסיבנתי את הגוף. יצאתי מהמקלחת ומרחתי קרם פנים וקרם גוף. ייבשתי את השיער עם פן, כרכתי מגבת סביב גופי ונזכרתי שלא בחרתי עדיין מה ללבוש. מה אני אלבש? הרבה זמן לא יצאתי למועדון. השעה כבר 18:30 אני חייבת להחליט. אחרי לא מעט זמן צמצמתי את האופציות של הלוקים למה שהכי אהבתי. הלוק המנצח היה טופ כסוף צמוד שהבליט את חזי, חצאית מיני שחורה מעור שהחמיאה לישבני ומגפיים שחורות.

נכנסתי לחדרה של ניקול והראיתי לה את הלוק לאחר שסיימתי שיער ואיפור. ״אמאלה דן דן תעשי לי ילד!! מה זה כל היופי הזה!!״. "ניקי יא משוגעת!! מה את צועקת ככה את הבהלת אותי!״ אמרתי וצחקתי, ״אוי סליחה, אבל את נראית טיל״ אמרה וצחקה גם היא. ״מה את לובשת?״ ניקול עשתה סיבוב והראתה לי את שמלת המיני הכתומה שלבשה. ״נו?? מה את חושבת?״ ניקול שאלה. ״אני חושבת שאני מסכימה״ עניתי. ״מסכימה למה?״ שאלה בחוסר הבנה. ״אני מסכימה לעשות לך ילד. ביקשת, לא?״, ״את כזאת סתומה״ התחלנו לצחקק. ״אז באמת אהבת?״ ״כן התלבשת מהמם! הלוואי שאני הייתי מתלבשת כמוך, יש לך בארון כמעט כל צבע שקיים ורק אני תקועה על צבע שחור" ״אף פעם לא מאוחר מידי לשנות את הלבוש, הארון שלי זה הארון שלך או שאפשר ללכת לקנות לך כמה דברים יותר צבעוניים שיהיו לך בארון".

הבנות דפקו בדלת בדיוק בשעה 21:30. וואו ניקול באמת הביאה את כולן, ואפילו בדיוק בזמן. רוני, גילי, דור וקים עמדו בפתח הדלת. ישבנו בסלון הבית שלי ושל ניקול עם כולם והוצאנו שתיה ונשנושים. "מה איתך דניאל? את ורוי נפרדתם סופית?" קים שאלה. "כן, סופית". "סוף אוף אחותי, לא סבלתי את הילד חרא הזה, הוא התנהג אלייך כמו לזבל. ממש לא הגיע לך יחס כזה, את שווה הרבה יותר" דור אמר. "דור תשתוק, מה זה החוסר טקט הזה" רוני הכתה קלות בדור עם המרפק שלה. "לא זה בסדר, האמת שהוא צודק. חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן בשביל להבין את זה". "ניקול כמעט באה לבית של כל אחד מאיתנו ומשכה אותנו מהאוזניים רק כדי שנגיע היום רק כדי לשמח אותך" גילי אמרה. "ניקי את משוגעת, עשית את זה רק בשבילי?" שאלתי את ניקול, "ברור, את צריכה לשאול בכלל?" היא ענתה. "טוב אני לא רוצה לדבר על רוי יותר אז בואו נשנה נושא" אמרתי לכולם. "יש לי רעיון אפילו יותר טוב, בואו נשתה" דור אמר. "אני בעד "רוני ענתה" "גם אני" עניתי. "טוב, הרוב קובע" ניקול אמרה ומזגה צ'ייסרים לכולנו. אחרי בערך שעה של השלמת פערים שכללה הרבה קשקושים וחפירות, הזמנו 2 מוניות שיסיעו אותנו למועדון.

נפגשנו כולנו בכניסה למועדון בסביבות 23:00 ותוך מספר דקות כבר נכנסנו פנימה בזכות קשרים שיש לניקול עם בעל המקום. המקום היה עדיין די ריק אז לבינתיים ישבנו על הבר. בבר היו 3 ברמנים שעבדו בנחישות ושירתו את הלקוחות סביבם. הזמנתי מהברמנית ערק עם לימונענע וניקול הזמינה וודקה עם חמוציות. רוני וגילי הזמינו בירות, ודור וקים הזמינו קוקטיילים. כשהרחבה החלה להתמלא הלכנו לרקוד. החלטתי שהיום אני משתחררת מהכל. בזמן שרקדתי סרקתי את המועדון בעייני וחיפשתי משהו או מישהו שיתפוס לי את העין. אולי זה האלכוהול משפיע אבל החלטתי להיות נועזת, היום אני לא אחזור לבד הביתה.

The mafia bossWhere stories live. Discover now