דניאל
יצאתי מתא השירותים, שטפתי ידיים והלכתי לכיוון היציאה. לפני שהספקתי להבחין, ידי נמשכה בחוזקה מכאיבה. לאחר כמה שניות הוטחתי על מה שהרגיש כמו מדפים מאחוריי שנתקעו בגבי. פתחתי את עיני והבנתי שאני נמצאת בחדרון קטן שנראה כמו מחסן, כנראה של המועדון. היו שם קופסאות, כוסות וכל מיני סוגים של בקבוקי אלכוהול. ניסיתי להתעשת על עצמי אך ראשי הסתחרר מהמהירות שבה נמשכתי, גבי צרב מההטחה במדפים וידי כאבה מהמשיכה הכוחנית של האדם שסחב אותי לכאן. מה שבנוסף לא הועיל היה האלכוהול ששתיתי במהלך כל הערב. בעודי מנסה להבין מה אני עושה פה ומי משך אותי לכאן תשובתי נענית ברגע שאני רואה את הברמן נכנס למחסן ישר אחריי.
מה אנחנו עושה פה?
הגזמתי עם השתיה עד כדי כך?
לפני שהספקתי לשאול אותו הוא נצמד אלי באגרסיביות ודחף אותי לקיר. ״כל הערב חיכיתי לגעת בך, אני יודע שגם את חיכית לזה״.
ואו.. ממש לא הכיוון. הוא נישק אותי בכוחניות וניסיתי להרחיק אותו ממני. ״לא ממש, כנראה שקלטת אותי לא נכון, מצטערת אבל אני לא מעוניינת״.
״מה?״ הוא נראה ממש עצבני.
״אתה יכול לזוז? אין לי אוויר אני לא מצליחה לנשום, אני ממש רוצה לצאת החוצה״ ביקשתי ממנו. לא יודעת איך מצאתי את עצמי במחסן אבל לא היה לי אפילו איכפת כי רק רציתי לעוף משם. הרגשתי לא טוב, ראשי כאב יותר ממקודם, נתקפתי בחילה והתחלתי להזיע.
החדר היה קטנטן וחנוק, לא היה בו הרבה אוויר או מקום והברמן נצמד אלי עוד יותר. ״את לא יוצאת לשום מקום, כל הערב עשית לי עיניים אל תשחקי אותה תמימה״.
דחפתי אותו בניסיון לברוח מהמחסן ולא הצלחתי. ניסיתי שוב, הגעתי לידית והזזתי אותה מעט אך הסתבר שהדלת הייתה בכלל נעולה. הברמן תפס את צווארי בידו והצמיד אותי לקיר בחוזקה. גרוני החל לשרוף. ידו השניה ליטפה את גופי מעל בגדיי והבד היה הדבר היחיד שמנע ממנו לגעת בי.
לא הצלחתי להשתחרר מאחיזתו ולא ידעתי מה לעשות. נלחצתי עוד יותר והתחלתי לבכות. מי בכלל ישמע אותי מפה? הוא הכניס את ידו המטונפת מתחת לחצאית שלי. ניסיתי להתנגד כמה שיכולתי ולא הצלחתי. הוא היה יותר חזק ממני והייתי מותשת ושיכורה. לבסוף נכנעתי לו והפסקתי להתנגד, שרק יסיים עם זה ויתן לי לעוף מהמקום המחורבן הזה. ניסיתי לנשום ולהרגיע את עצמי, הרפיתי את גופי והכנתי את עצמי למה שיבוא. בעודי בוכה את חיי מנסה לקבל את מה שיקרה לי, דלת המחסן נפתחה בפתאומיות.
בפתח הדלת הופיע החתיך האלוהי. לקח לו בדיוק חצי שניה לקלוט את הסיטואציה, הוא לא חשב פעמיים והחטיף אגרוף לברמן שנפל לרצפה במכה אחת. איך לעזאזל הוא התעלף במכה יחידה?!
האליל ניגש אלי ״את בסדר?״.
קולו היה שונה משיחתנו הקודמת, הוא היה עדין יותר. הייתי עדיין בהלם והדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה להנהן בחיוב שאני בסדר, בערך.
כשיצאנו מהמחסן עצרתי ושאלתי ״אבל.. מה איתו?״ הצבעתי על הברמן מחוסר ההכרה. ״אל תדאגי. מה שבטוח הוא יפוטר״ הוא ענה. ״יפוטר? אתה יכול לדאוג שיפטרו אותו? ומה נגיד? שהוא תקף אותי? אני מצטערת אם זה מסבך אותך אבל אין לי כוח לבירורים וחפירות של מה שהיה פה״.
״נראה לי שכן, אני די בטוח שבתור בעל המקום יש לי את האפשרות לפטר עובדים. דרך אגב, זאת כבר הטובה השניה שאת חייבת לי היום״. הוא הניד את ראשו לכיוון הברמן המעולף כדי לסמן לי למה הוא התכוון לא שיכולתי לפספס את כוונתו גם בלי הרמיזה שלו.
״אוקי.. תזכיר לי מה הטובה הראשונה?״ שאלתי מסוקרנת. ״את הראשונה עדיין לא קיבלת כי ברחת לי, עדיף שלא אגיד מה רציתי לעשות לך כשהצמדתי אותך לקיר השירותים״. הוא ענה והסתכל ישר אל תוך עיניי.
התרוממתי מעט על רגליי כדי לנסות להגיע לגובהו של החתיך האלוהי שלי, נשקתי ללחיו ואמרתי "נראה לי שאני יודעת מה רצית. ועכשיו ברצינות, תודה. ממש פחדתי שם, כבר חשבתי שהלך עליי"
מהלחץ נשכתי את שפתי התחתונה כהרגל ישן שלי. ירדתי מקצות אצבעותיי לגובהי הטבעי אך לפני שהספקתי החתיך האלוהי שלי התקרב אלי, הרים את ידו לפניי וליטף את לחיי באגודלו. סומק עלה על פניי, לא ציפיתי להרגיש את מגעו שוב אבל זה היה נעים. הוא הסתכל על שפתיי לכמה רגעים, הרים את מבטו חזרה לעיניי ואמר ״תפסיקי״.
״מה?״ מבטי התמקד בשפתיו וגרם לי לשאול את עצמי האם הן טעימות ורכות כמו שהן נראות. ״את מתגרה בי עם המבטים שלך, תפסיקי. בקצב הזה את תקבלי את הטובה הראשונה ותהיי חייבת לי גם טובה שלישית".
הרמתי את עיניי משפתיו לעיניו ובהיתי בו. היינו קרובים, כמעט ששפתיו נגעו בשלי כשה זזתי את ראשי לצד. מה אני עושה איתו בכלל? אני כמעט נישקתי גבר שאני לא מכירה כמה דקות אחרי שהברמן כמעט אנס אותי וגם השיחה עם רוי עצבנה אותי בטירוף ואני עדיין שיכורה למות. הערב הזה היה כל כך דפוק, הנשיקה הזאת לא במקום. הוא הבין והלל אחורה. שאני חושבת על זה, לא החלפנו שום פרטים הערב, אפילו לא שמות. עדיין לא גיליתי מי הוא חוץ מזה שעכשיו אני יודעת שהמועדון הזה שלו. הוא הסתכל עלי לעוד רגע, הסתובב והחל ללכת לכיוון היציאה.
הייתי מופתעת ומבולבלת ממה שהוא גרם לי להרגיש. הרגשתי משהו חזק בנינו, גם הוא הרגיש את זה? כשהתאפסתי על עצמי הוא כבר התרחק מעט. הרמתי את קולי ושאלתי אותו ״מה השם שלך?״ החתיך האלוהי שלי ענה ״ליאו״ והמשיך ללכת.
הרמתי את קולי עוד יותר ואמרתי לו ״אני דניאל״ שידע את שמי. ליאו נעצר והסתובב אלי, הוא חייך ואמר ״אני יודע דניאל קליין. אני יודע הכל״.
מה? איך הוא יודע את השם שלי?
שחזרתי את הערב במוחי מנסה להיזכר אם נתתי לו פרטים עלי והבנתי שבוודאות לא סיפרתי לו כלום. התכוונתי לשאול אותו מאיפה הוא יודע מה השם שלי אך הוא כבר איננו.
חזרתי לבנות וסיפרתי לאמה מה קרה. היא הייתה בהלם והרגישה רע שנתנה לי ללכת לבד אבל אמרתי לה שזה בסדר. השמטתי את החלקים עם עם החתיך האלוהי שלי כי אין טען, גם ככה לא אראה אותו יותר. ירדתי מהמונית ועליתי הביתה. סוף סוף היום המוזר הזה נגמר.
פתחתי את דלת ביתי וצעקתי בבהלה. לא האמנתי למראה עיניי.
YOU ARE READING
The mafia boss
Romanceלאחר שברון לב שחווה דניאל קליין בת ה21, היא מנסה להמשיך בחייה כרגיל ולאסוף את השברים, אך חייה משתנים מקצה לקצה כאשר נתקלת דניאל במשהו או יותר נכון *מישהו* מסתורי, אכזרי ואפל. היא מסתקרנת מהעיניים הקודרות של הגבר שהיא צריכה לפחד ממנו כאילו הוא סכנת ח...
