The mafia boss

Chapter 11

דניאל

חסמתי את רוי מכל מקום אפשרי.
כבר עברו כמה ימים מאז שתפסתי אותו שוב עם מישהי אחרת ישר לאחר שיצא מביתי. אני מרגישה כזאת פתטית, אשכרה רציתי לתת לו צ׳אנס.
למה חשבתי שרוי השתנה?
כל כך כעסתי על עצמי שנתתי לו לגעת בי, הרגשתי זולה ומטומטמת. הרגשות שלי אליו מפעם השתלטו עלי ולא חשבתי בהיגיון, פשוט טיפשה.

בעודי שוקעת במחשבות נשמעו דפיקות בדלת הבית. ניגשתי מבולבלת וניסיתי לחשוב מי זה יכול להיות כי לא ציפיתי לאף אחד. פתחתי את הדלת והופתעתי, הוא האחרון שציפית לראות, האמת שלא ציפיתי לראות אותו שוב אי פעם. עלו בי זכרונות מהפעם האחרונה שהתראנו וסומק התפשט על פניי.
הוא נשען על משקוף הדלת ואמר ״לפי הסומק בלחיים שלך אני מבין שאת זוכרת אותי״.
״מי אמר שהסמקתי בגללך?״ עניתי.
״אני כבר יודע שזה בגללי אז אל תנסי בכלל. אם את מתעקשת שלא, אני יכול לגרום לך להסמיק אפילו יותר״. אמר ליאו.

״אפשר להיכנס?״ הוא שאל.
הנדתי בראשי לחיוב וסימנתי לו שיכנס.
״מה אתה עושה כאן? איך אתה יודע איפה אני גרה?״ שאלתי וסגרתי את הדלת אחריו.
״אל תשאלי שאלות שלא תקבלי תשובות עליהן״ הוא ענה. ״טוב.. מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בישירות.
״אני צריך לגבות את הטובה שלי ממך דניאל״ הוא אמר ברצינות.
״אה, היית רציני לגבי זה?״ שאלתי מופתעת.
״למה שלא אהיה? הצלתי אותך״.
״אה.. אוקיי. מה אתה צריך ממני?״ שאלתי.
הוא התיישב על הספה וסימן לי לבוא, התקרבתי אליו והתיישבתי לידו.
״מה שאת כן צריכה לדעת זה שאת תעזרי לי במשהו מאוד חשוב״.
הרמתי גבה והסתכלתי עליו במבט לא מבין.

״אני צריך לתפוס מישהו ואני צריך שתעזרי לי״ אמר ליאו. ״איך אני יכולה לעזור בדבר כזה? בחיים לא רדפתי אחרי מישהו או עשיתי משהו כזה״ אמרתי.
״אני צריך שאת תפתי אותו. אל תדאגי, יהיה עלייך מעקב ואת תהיי מוגנת כל הזמן״
״למה אני?״ שאלתי מבולבלת.
״את שואלת הרבה שאלות אישה. בגדול אני חושב שיש לך את מה שצריך כדי לתפוס אותו. אני צריך אישה יפה ואמיצה עם שכל״ הוא ענה.
״מי זה האיש הזה? למה אתה צריך לתפוס אותו? ולמה שאסמוך עליך ופשוט אלך איתך? מה בכלל יוצא לי מכל זה״ שאלתי.
״כל מה שקשור למשימה את תדעי כשיגיע הזמן לכך. למה שתסמכי עליי? הצלתי אותך, לא הייתי חייב ומה שיוצא לך מזה זה הרבה כסף. עוד שאלות?״
״מתי מתחילים?״ שאלתי.
״מחר״.

״אוקיי, אני מניחה שאתה לא צריך את הטלפון שלי, בטח יש לך כבר את המספר״ אמרתי באדישות, כבר הבנתי שיש לו קשרים והוא יכול לבדוק עליי הכל. ״נכון. נראה לי שהתחלת להבין את העניין״ ענה ליאו.

ליאו התרומם מהספה והלך לדלת, קמתי והלכתי אחריו. הוא פתח את הדלת, יצאנו מחוץ לבית וסגרתי אותה אחריי.
״טוב.. עוד משהו חוץ מזה?״ שאלתי אותו.
״כן״ אמר ליאו.
״מה?״
״חשבת עלי?״ שאל.
״מה?״ שאלתי שוב למרות שכן שמעתי.
״מה מה? חשבת עלי? נזכרת איך נגעתי בך באותו הערב? איך כמעט נישקתי אותך?״ הוא שאל והביט בי.
כן ״לא״
״שקרנית״ הוא אמר וגיחך. הוא צדק, לגמרי שיקרתי. הרגשתי אליו משיכה שלא הרגשתי לאף אחד בחיים. הוא מסקרן אותי, אני לא מכירה אותו ולא יודעת למה כולם פחדו ממנו במועדון.

התכוונתי לענות לו כשהמעלית נפתחה וראיתי את רוי יוצא ממנה.
בלי לחשוב יותר מידי, משכתי את חולצתו של ליאו אלי במהירות והתנפלתי עליו בנשיקה.
הוא מיד הגיב חזרה וטרף אותי.
ליאו קירב אותי אליו, גנחתי ונצמדתי אליו אפילו יותר. פאק הוא מנשק טוב.

״דניאל..״ שמעתי את קולו של רוי קורא לי. שכחתי בכלל שראיתי אותו מגיע. שכחתי שנישקתי את ליאו כדי שרוי יראה אתנו. לגמרי שכחתי ממנו, טבעתי בתוך ליאו.
רוי התקרב וניסה לדחוף את ליאו ממני.
״מה נראה לך שאתה עושה?!״ צעקתי עליו.
״את רצינית??״ רוי הרים את קולו בעצבים.
״אתה שואל אם אני רצינית? התקשרתי אליך כדי להתנצל ולתת לך עוד הזדמנות למרות שלא מגיע לך ומישהי אחרת ענתה לי לטלפון שלך 20 דקות אחרי שיצאת מהבית שלי! אתה אפס. אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי!״ צעקתי חזרה. הוא ניסה להתקרב אלי אבל ליאו חסם אותו ואמר ״שמעת את הבחורה, תעוף מפה״. רוי הגיב בכעס ״זוז לי מהדרך ותתרחק ממנה מהר״. ליאו תפס את מותניי וענה לרוי באדישות ״לא נראה לי״.
רוי התעצבן וצעק ״מי אתה בכלל יא חתיכת בן של זו-״ ליאו זז במהירות והכניס אגרוף לבטנו של רוי. רוי עף אחורה ונפל על הרצפה. פניו התעוותו בהבעת סבל. ״אלה האנשים שאת מסתובבת איתם? לכאן הידרדרת?״ הוא שאל ותפס את בטנו בכאב.
״זה עדיף מבוגדים״ עניתי לו בנחרצות.
מבטו של ליאו חזר אליי. הוא תפס את פניי ונישק אותי שוב בפראות מול עיניו של רוי כאילו הוא בכלל לא שם.

נישקתי אותו חזרה והשחלתי את ידיי בשיערו הרך שכל כך רציתי להרגיש. הוא הרים אותי מיריכיי כך שגבי נצמד לדלת ורגליי נכרכו סביב אגנו. פאק. אם לא נפסיק אני לא יודעת איך זה יגמר. לאחר דקות ארוכות התנתקנו וראיתי שרוי כבר לא שם. ליאו הוריד אותי והתרחק מעט.

"את חושבת שהצלחנו לגרום לאקס שלך לקנא?״ שאל ליאו. הרגשתי רע שניצלתי אותו בשביל להתנקם ברוי למרות שאם אודה באמת אז אומר שחלק ממני היה סקרן להרגיש את ליאו. פניתי אליו ואמרתי ״לא אתה לא מבין, זה לא שלא רציתי-״ הוא קטע את דבריי וענה "אני יודע שרצית. אם לא היית נזכרת שהוא פה כנראה שהיינו מזדיינים על הדלת של הבית שלך״. הרגשתי את פניי רוחות מחום, בטח אני נראית כמו עגבנייה עכשיו מרוב שאני מסמיקה. אני אוהבת את הדיבור הגס שלו למרות שאני לא רגילה לזה בכלל. זה מביך אותי. ״אני-״ התחלתי להגיד אבל ליאו קטע אותי שוב ״רק שלא תהיה פעם הבאה. היחסים בנינו חייבים להיות מקצועיים בלבד ממחר״ הוא אמר. "אה.." הגבתי לו מעכלת את דבריו. לא אוכל לשכוח את הנשיקה איתו בזמן הקרוב, בזה אני בטוחה. ליאו העביר את אגודלו על שפתי והתרחק. "נתראה מחר דניאל". הוא נכנס למעלית והלך.