• היום הראשון •

828 23 0
                                    

היום אני מתחילה ללמוד בקולג', הוא בכלל הסיבה שהגעתי למקום הדפוק הזה. נזכרתי בחלקים ממה שקרה אמש, ונאנחתי.

קמתי מהמיטה וההנגאובר תפס את ראשי מיד. הסתכלתי במראה והחלטתי להיכנס להתקלח כדי לרענן את מחשבותי ומצב רוחי. בזמן המקלחת חשבתי על טיילר, לקח לי זמן להיזכר מה קרה אתמול בלילה אבל כשנזכרתי תקף אותי מבט המום כשהבנתי שהוא צריך להגיע היום. אני לא בן אדם של דרמות, מעולם לא הייתי, ואני לא רוצה לייצר סביבי בלאגן ביום הראשון.

יצאתי מהמקלחת, לבשתי גינס סקיני בצבע כחול בהיר, חולצת פסים ארוכה ונעלי סניקרס, סידרתי את שיערי השטני והרכבתי את משקפיי השחורות על פניי. אני לא מרכיבה אותם כי אני לא רואה, סתם ליופי. יצאתי לדרכי אל השיעור הראשון שלי להיום.

בדרך תקפו אותי מחשבות על אמא שלי, מרוב הבלאגן שכחתי לדבר איתה כבר 4 ימים. הבטחתי לעצמי שאני אתקשר אליה בהפסקה הראשונה שתהיה לי היום. נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשורה הרביעית. פתחתי את המחשב שלי וחיכיתי שהשיעור יתחיל. הסטתי את מבטי וראיתי גבר נאה שהתיישב לידי. מבטנו נפגשו. ״היי אני כריס ואת?״ . ״אני יסמין״ השבתי לו בחיוך. המרצה נכנס לכיתה וזוהי הייתה הקטיעה לשיחה שלנו. השיעור נגמר והייתה לי הפסקה של חצי שעה עד השיעור הבא. יצאתי לחצר עם האוכל שקניתי כמה דקות לפני כן. התיישבתי בספסל ועברתי על החומר שהמרצה לימד. ״היי יסמין״ שמעתי את כריס קורא לי והרמתי את מבטי מעלה. ״אני יכול להתיישב פה? הבאתי קרקרים״. ״כן בטח״. הכרנו ביננו וצחקנו. קלטתי מרחוק אוטו שנראה כמו האוטו של טיילר. ״אוי לא״ מילמלתי לעצמי. ״מה קרה?״ כריס שאל אותי בהתעניינות. ״אני אממ צריכה ללכת, סליחה״. התקדמתי לעבר הרכב וראיתי את טיילר מתקדם לעברי. ״מי זה?״ הוא שאל בכעס. ״זה לא אמור לעניין אותך״. גלגלתי לו עיינים. ״כל מה שקשור אלייך מעניין אותי.״ ענה לי בחזרה. ״ואל תגלגלי לי עיינים בחיים״. ״טיילר אני באמת לא יכולה לדבר עכשיו, אני באמצע היום הראשון״. טיילר סרק את גופי עם העיינים שלו. ״איזה יפה את זה לא חוקי כבר״. ניסיתי להישאר רצינית אבל איך אפשר לעמוד במשפט שכזה? חייכיתי אליו. ״אני אגיע לאסוף אותך בערב לארוחת ערב״. הציב לי עובדה. ״לך על זה״ עניתי לו בחזרה. השיעור הבא שלי מתחיל עוד עשר דקות, ויש לי מספיק זמן לדבר עם אמא שלי. ניגשתי בחזרה לספסל ״אני צריכה ללכת אבל נדבר בהמשך״ אמרתי. משהו בכריס משך אותי מאוד. הוא גבוה, שיער שחור ועיינים בהירות, מצחיק, והכי חשוב נחמד. הלוואי וטיילר היה כמוהו חשבתי לעצמי. ״אין בעיה, שמחתי להכיר אותך״. ״גם אני אותך״ עניתי לו מרחוק. התיישבתי בפינה שקטה שמצאתי לי וחייגתי לאמא שלי. ״היי אימוש״ אמרתי לה בקול רועד מהתרגשות. ״היי מאמוש שלי, איך הולך ביום הראשון?״ , ״הכל מעולה ואני ממש בסדר, אני כל כך מצטערת שלא התקשרתי אלייך״. ״אל תדאגי אהובה שלי העיקר שאת בסדר.״ , ״נו אז מה עשית במשך ארבעה ימים?״ , ״האמת ש.. הכרתי מישהו״ , ״וואו מדהים יסמיני איך קוראים לו?״ . ״טיילר רוג'רס״ , עניתי לה בשאננות. ״יסמיני, את בכלל יודעת מיהו?״ , ״אמא תסמכי עליי שאני יודעת מה אני עושה, אני שומרת על עצמי״ , ״אוקיי מאמוש את יודעת שאני תמיד פה בשבילך, תהני ותקשרי אליי כשתוכלי״
ניתקתי את השיחה, משום מה אמא שלי נתנה לי תחושת ביטחון לגבי טיילר. נכנסתי אל השיעור השני וככה המשיך היום הראשון שלי ללימודים.

נופלת לרגליוWhere stories live. Discover now