מלינדה סימנה לי לעקוב אחריה והובילה אותי דרך מסדרון קצר וגרם מדרגות לולייני ששיערתי כי הוא מןיועד למשרתים ולא לבעלי הבית, עד שהגענו ליעד- קומה שלמה ועצומה בגודלה, חסרת קירות פנימיים כמעט ולגמרי, ושניים מארבעת הקירות החיצוניים היו עשויים זכוכית ברובם וחשפו לראווה את כל גינת האחוזה הענקית, ואפשרו לשמש האדומה להאיר בקרניה את החדר המרוצף בעץ כהה ששיווה לחדר מראה חמים.
בפינת החדר, בקיר הלבן, היו שלוש דלתות חומות, ועל הקיר העשוי זכוכית, בדיוק במרכזו, ניצבה המיטה הגדולה ביותר שראיתי בחיי, עמוסה בכריות לבנות ושמיכות פוך בצבע תואם, בעלת כילה מלכותית לבנה גם היא ובעלת מסגרת ומשענת מעץ כהה, מה ששיווה לחדר את מראהו המפואר והראוותני מצד אחד, ומצד שני את מראהו החמים של בית ישן.
מלינדה חיכתה כמה רגעים כדי לתת לי לבחון את החדר העצום, וטפחה ברגליה מדגישה את קוצר רוחה הבולט, ולאחר כמה רגעים סימנה לי באצבעותייה לעקוב אחריה והובילה אותי לקיר החדר הצדדי היכן שהיו שתי הדלתות.
"אז ככה," היא פתחה את פיה לדבר איתי בפעם הראשונה "זהו החדר של האדון הצעיר, מלבד העובדה הפשוטה שבשבילך יקרא האדון." היא נעמדה מול הדלת השמאלית ביותר ופתחה אותה לרווחה חושפת חדר עמוס בארונות ובמתלים מלאי בגדים וחליפות וכובעים ועניבות. "זהו חדר ההלבשה של האדון" המשרתת המבוגרת החוותה בידה לחלל החדר "כאן תלבישי אותו בכל יום בהתאם לרצונו ובהתאם למסגרת פעילותו במהלך היום" היא פסעה כמה צעדים וסימנה לי לצעוד אחריה, חושפת ארון עשוי עץ מהגוני מבריק. על קיר הארון נמצאה מראה ענקית שאילולא הייתה מוסתרת, שיערתי כי הייתה יכולה לשקף את החדר כולו.
מלינדה פתחה את דלת ההזזה בעדינות ובזהירות והראתה לי את תכולת הארון שלדבריה היה הארון המיועד לאירועים חשובים, מפני שנדירים הימים בהם מסוגל האדון הצעיר ללבוש את חליפותיו הייחודיות.
"בהתחלה," היא הסבירה "משרתת ותיקה יותר תעזור לך לבחור את הבגדים לאדון אך עם הזמן תביני את העניין והמשימה תוטל על כתפייך."
אחרי שעברנו מספר בגדים גדול יותר מכל הבגדים שראיתי בחיי, הובילה אותי המשרתת לעבר קצה החדר שם עמד ארון מעץ מהגוני מבריק כמו כל שאר הארונות בחדר. מלינדה העיפה לעברי חיוך לפני שפתחה את הארון בעדינות, וחיוכה התרחב למראה מבטי המבולבל.
בארון, מונחות בקלילות מרשימה על קולבי עץ כהים, עמדו שמלות.
מלינדה חיכתה שאשאל את שיש לי לשאול ואחרי שהבינה כי אני לא מתכוונת לומר כלום, מיהרה להסביר מה פשר תכולת הארון
"זה הארון שלך!" היא קראה בהתלהבות "כלומר, באירועים מיוחדים בהם תצטרכי להתלוות לאדון הצעיר תלבשי אחת משמלות אלה בהתאם לשיקול דעתו או לפי בחירתן. ימים רגילים תלבשי את התלבושת הרגילה" היא העבירה את עיניה על הבגדים שלבשתי, ולא נראה שאורך החצאית מפריע לה.
YOU ARE READING
Future
Romanceכל חייה הורגלה בלהיות בלתי נראית, מה שמוביל לידי כך שהיא נרכשת על ידי אדון חמדן אף יותר מאדונה הראשון, ומובלת לאחוזתו שם תפקידה הוא לשרת את בנו הצעיר, שבתחילה שותק, אך לאחר זמן מתחיל לפתוח את הלב. על פי עלילת סיפורים שכאלה, אמור להירקם כאן סיפור אהב...
