Little Shit 2

•כואבי•

גאנגקוק חזר. אבל כשנכנס, הוא לא ידע למה הוא נכנס. דירה ריקה. איפה טאהיונג?

"טאהיונגי?" שאל גאנגקוק כשחיפש את הליטל בכל מקום. מתפרץ לדירה של ג'ונת'ן. "ג'וני! איפה טאהיונג?" שאל בפחד. "הוא פה, הוא ישן" אמר ג'ונת'ן הלבוש בפיגמת המשי האהובה עליו. מכופתרת. "איזה מזל.." מלמל גאנגקוק לעצמו. הולך לטאהיונג הישן. "טאהיונגי?" לחש גאנגקוק, "התעורר קטנציק" חייך אליו.

"גאנגי?.." מלמל הקטן כשהתעורר. "כן זה אני גאנגי". גאנגקוק  הרים את טאהיונג עליו. מחבק אותו ,ומנשק את לחיו. "תודה ג'ונת'ן, ששמרת עליו". 

"אל תודה לי, תודה לאלכסיי, הוא שמר על טאהיונג כל הזמן הזה, והוא הרגיע אותו כשבכה מגעגועים אליך" חייך ג'ונת'ן חיוך קטן.  "הא.. תמסור לו תודה ממני".

גאנגקוק יצא מהדירה עם טאהיונג בידיו. גאנגקוק הכין את שייק הפירות של טאהיונג. "דא" בכה הליטל.  "אני פה בייבי" .  "דאדא.." בכה הקטן ועיניו עוד עצומות. "כן טאהיונגי?, מה קרה, דבר אלי". טאהיונג פתח את עיניו, והצביע על בטנו. "כ-כואבי" מלמל.  "לטאהיונגי כואבת הבטן?" שאל גאנגקוק והליטל הנהן. "ה-האגי" אמר ופתח את ידיו קצת. גאנגקוק חייך ונישק את מצחו של הקטן. מחבק אותו עם ידו האחת , ועם האחרת מעסה את בטנו של טאהיונג.

הליטל נרדם במהירות. "לילה טוב קטנציק".  ישן בנינוחות על מיטתם הגדולה.

גאנגקוק יצא מחדרם לבוש בגופייה ומכנסיים קצרים, הגופייה חשפה את הקעקועים החדשים שלו. "אני מקווה שטאהיונג לא יפחד מהם" מלמל לעצמו.

הבוגר נטל בידו את שלט הטלוויזיה, וביד שנייה כוס משקה חם. הסרט התחיל. "שעת שיא 2". גאנגקוק אהב מאוד את טרילוגיית הסרטים הזו.

מה לא היה בה? יש בה הכל. קומדיה, פשע, רומנטיקה, מתח, פעולה.

כשהסרט הגיע לאמצע שלו גאנגקוק שמע בכי מכיוון החדר. "ד-דא". הבוגר מיהר אל החדר, רואה את טאהיונג בוכה על המיעה כשהוא מכורבל ומחזיק את בטנו.  "טאהיונגי, מה קרה?" שאל גאנגקוק. אומנם שאל יותר את עצמו מה קרה לו בזמן שלא היה.

"אתה לא ד-דא" בכה טאהיונג, והכאב שצבט את גאנגקוק בחזה שלו גרם לו להרגיש כמעט ונבגד.  "טאהיונגי, זה אני" חייך גאנגקוק, הוא פנה להדליק את האור. כך שטאהיונג יראה אותו בבירור. "טאהטאה מצטער" בכה טאהיונג אפילו חזק יותר. הרי, טאהטאה פגע בגאנגי, נכון?.

טאהיונג, למרות עם כאב הבטן שלו, קם מהמיטה, והתיידב בפינה עם ראשו לקיר. "טאהיונגי מה אתה עושה?"  "טאהטאה ילד רע" אמר ונשאר עם פנים לקיר. "טאהטאה לא זיהה דא". 
גאנגקוק הרים את טאהיונג שישב ברצפה, "בוא טאהיונגי" מלמל וחיבק אותו.  "דאדא סולח?" שאל וניגב את דמעותיו הרבות.  "סולח". טאהיונג חייך חיוך קטן וחיבק את גאנגקוק כשהוא בידיו.

"בוא, תראה איתי סרט ואני אתן לך תרופה" חייך גאנגקוק.  "נו"(ⁿ⁰) אמר טאהיונג, "למה לא?"
"כי תופה זה לא טעים".
"אומרים את זה תרופה טאהיונגי".
"אופה?"
"תרופה" אמר גאנגקוק וליטף את ראשו של הליטל. משיב אותו על הספה כשהסרט "שעת שיא 2" עדיין מתנגן על המסך.  "תופה!" ניסה טאהיונג שוב. "מספיק טוב" חייך גאנגקוק.

הבוגר הלך להביא את הסירופ אל הליטל. כשחזר. רואה אותו עם הידיים על העיניים.  מכסה אותן.
"טאהיונגי?" שאל.  "מה אתה עושה?"
"יש לא יפה בטלוויזיה" אמר. גאנגקוק הבין מהר מאוד על מה הקטן מדבר, האישה החצי עירומה שדיברה שם גרמה לקטן לאי נוחות. הוא העביר את הסרט לאווטאר.  הסדרה האהובה על טאהיונג.

"אנגי!" צעק בחיוך. "אתה מעדיף את אנגי על גאנגי?" שאל גאנגקוק בקול נפגע מזויף. "ל-לא! גאנגי הכי טוב!".

גאנגקוק התיישב ליד הקטן. והגיש לו את הסירופ שאמור לשתות. "לא רותה" מלמל הקטן.  "טאהיונגי, אם תשתה את הסירופ, אני אביא לך דונאטס".
"עם שוקו?"
"אתה עושה לי תנאים?"
"לא.." הליטל אמר עם חיוך צופן סוד.
"אם תשתה שוקו, תכאב לך הבטן שוב".  "אז רק דונאטס".

טאהיוהג שתה את הסירופ בטעם תפוזים ורצה להקיא. "שתה את המים" אמר גאנגקוק. "יש לזה טעם של איכ" אמר טאהיונג. שותה מים, מנסה להעביר את הטעם. "הנה, קח". גאנגקוק הגיש לו דונאטס קטן כחול.

"גאנגי.." התחיל טאהיונג , "מי צייר עליך?".
"זה קעקוע טאהיונגי".  "אני יכול גם ציורים?" שאל בעיניים גדולות. "אני מפחד שזה יכאב לך"
"זה לא יכאב! כי טאהיונגי חזק!". "אפילו אם לי זה קצת כאב?"  "אוקי זה כן כואבי.." מלמל טאהיונג.
"אני רק רוצה ציור קטן!" התחנן טאהיונג. "אוקי אוקי.. תגיד לי מה רצית".

"אוקי! אז רציתי ככה...."

__
עוד פרק:),
חברים! אני אוהב את התגובות שלכם,
ואוהב לראות את ההצבעות שלכם,
אבל.. כל התגובות שנאה האלו לאלכסיי,
קצת קצת תרגעו עם זה.