Little Shit 2

•מקלחת•

טאהיונג התעורר בשעה שש וחצי בבוקר. עייף ומותש. גאנגקוק עדיין ישן. הליטל חייך למראה בן זוגו, הישן בשלווה.

הליטל שטף את פניו, צחצח את שיניו, לובש על עצמו חולצה אחרת, מן הארון. מכין לגאנגקוק ארוחת בוקר. שכוללת.. קורנפלקס עם חלב. גאנגקוק לא הרשה לטאהיונג לגעת בכיריים.

שעון המעורר של גאנגקוק צלצל, הבוגר התעורר גם הוא, עייף ונראה כמו ילד אבוד. שיערו פרוע ואינו נראה כאילו שבע שינה. 

"בוקר טוב גאנגי" חייך טאהיונג. "בוקר טוב קטנציק". גאנגקוק שעשה כבר את פעולות הבוקר התיישב על הכיסא באי, במטבח, "הכנת את זה בשבילי?" שאל גאנגקוק. בן זוגו הנהן בחיוך קטן.

הבוגר סיים את קערת הקורנפלקס במהירות כזו טאהיונג לא שם לב לאן נעלמה תכולתה.

"גאנגי, תוכל להסיע אותי לעבודה?.." שאל טאהיונג. זה לא היה כל כך מקובל שלליטלס יהיה עבודה, אבל טאהיונג היה די בוגר. הוא רצה להצליח גם.
כמו שגאנגקוק עשה.
הרי הוא המודל לחיקוי שלו.

"וודאי שאסיע אותך,בשבע וחצי תבוא לפה כשאתה מאורגן."

האחר הנהן לדברי הבוגר ממנו. הולך במהירות לחדרם, לוקח כמה בגדים ומתכוון להכנס להתקלח, אבל באותה העת, גם גאנגקוק התכוון להכנס לאותו חדר המקלחת.

טאהיונג פינה את המעבר לגאנגקוק. אך הבוגר, לא חשב כך. תופס את ידו של הליטל, ומכניס אותו איתו אל חדר האמבטיה.

"ג-גאנגי.. מה אתה עושה?" שאל הבחור הסמוק. "מתקלח" ענה בפשטות. כשזרם המים שטף את גופו השרירי והשזוף.

טאהיונג התבייש כל כך. הוא חיבק את גאנגקוק שהיה גבוהה ממנו קצת. "גאנגי, אתה סולח לי?" שאל, כשסנטרו נשען על חזו. הוא היה כל כך כאוב ועצוב מהלילה הקודם. הוא איכזב את גאנגי. הוא לא רצה.

"ברור שאני סולח לך קטנציק, אל תדאג" חייך, מחזיק את לחייו, קצת מקים אותו, מנשק את שפתיו הורודות והיפות. מהר מאוד גאנגקוק נישק את טאהיונג נשיקה רעבתנית. מלאת תשוקה.

גניחות קטנות ברחו משפתיו של הליטל. "אני אוהב אותך" מלמל גאנגקוק, "גם א-אני" הסמיק.

הבוגר לקח קצת שמפו בידו, חופף את ראשו של טאהיונג. הם עדיין עמדו אחד מול השני. טאהיונג חיבק את הבוגר תוך כדי שהאחר מניע את ידיו בשיערו.
כמעט תמיד, כשהבגור שיחק בשיערו הרך של טאהיונג, הליטל נהיה ישנוני, ונרדם. "ג-גאנגי, אני צריך להיות עירני היום" מלמל כשעדיין חיבק את גאנגקוק, כאילו היה הכרית שלו.

גאנגקוק רצה לקחת את טאהיונג. כאן ועכשיו. אך.. לא עשה זאת. הוא רצה, מאוד רצה, אבל לא יכל. טאהיונג צריך לתפקד היום. וגם, לא רצה להכאיב לו.

לפעמים חשב גאנגקוק על טאהיונג בשלל תנוחות מגרות. בלבוש מינימלי. אבל מהר מאוד היה מסלק את המחשבות האלו. הרי.. זה טאהיונג,  הוא לא יעשה דברים כאלו. זה לא הוא.

"גאנגי!" צעקה נשמעה מהליטל, "מה קרה" גאנגקוק יצא קצת מהבהייה שלו. "קראתי לך כמה פעמים.. ו-ולא ענית" לחש. "היית שקוע במחשבות" אמר.

כשהשניים יצאו מן המקלחת המשותפת שחלקו, שלצערו של גאנגקוק.. לא כללה כמעט שום דבר מיני. טאהיונג פצה את פיו ושאל: "גאנגי.. על מה חשבת שם?", טאהיונג היה באמצע לשים את חולצת הקונדיטוריה שלו, חולצה כחולה עם פסים לבנים, הכובע שלו נשאר בתיק הקטן שלקח עימו. מכנסי גינס קצרים ותכולים לגופו.

"עליך".

__
מצטער שהפרק קצר..
סווו איך היה?:), מקווה שאהבתם^_^.
נתראה בפרק הבא!