פרק 9

11 0 0
                                    

אז ממש סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב.
מחסום כתיבה, התמוטטות נפשית, נסיונות בריחה מהעו"סית של בית ספר.
הרבה דברים.
בקיצור. חזרתי. נראלי. ואני אשתדל לכתוב באופן רציף יותר.
---------------------------------------------------------

נ.מ ג'יין

שיעור לחימה כמעט נגמר. נשארו חמישה מתמודדים מכל השכבות באקדמייה.
בת הדרקונים, האלף, אני, ועוד שניים ממועצת התלמידים.

"הקרב הבא.... ראיה נגד ג'יין" אמר המורה.
ראיה גיחכה.
אין לה מושג מה מחכה לה.
נעמדתי בזירה. ראיה מולי.
"את תמיד יכולה לפרוש עכשיו אם את מפחדת." היא אמרה לי בהקנטה.
אל תעני לה. היא לא שווה את זה.
"או שאת כל כך מפחדת שבעלת את הלשון?"
"אני פשוט חושבת שההקנטות שלך ילדותיות ושהן לא מתאימות לזירת קרב." עניתי לה. היא כל כך מעצבנת.
"מוכנות? התחילו!"
הסתערתי עליה. גרזן השמש הופיע ביד שלי. אחד מהחביבים עלי. גרזן גדול. בערך בגודל שלי. זהוב. בעל כוח התנגדות לחום.
היא פשוט עמדה שם ללא שום נשק מחייכת בזחיחות.
הנפתי את הנשק במטרה להכות בה.
היה הבזק אור מסנוור. מה שקורה כשגרזן השמש פוגע במשהו. כשהאור דעך הסתכלתי וראיתי....
היא עצרה את הגרזן. פשוט עצרה אותו.
עם היד שלה.
פאקינג תפסה אותו!
"קשקשי דרקון. לא קיים נשק שיצליח לחדור אותם." היא אמרה בחיוך. "אני מניחה שעכשיו זה תורי?"
היא עזבה את הגרזן שלי והחרב שלה הופיעה בידה בהבזק של אש.
"תני לי להכיר לך את ריינבל. חרב שחושלה על ידי הדרקונים עצמם."
"זה לא חוקי!" צעק אחד התלמידים מחוץ לזירה.
"זה כן חוקי." אמר האלף. "אני וראיה בדקנו בתקנון. כל כלי נשק אשר נמצא בבעלות המשתתף יכול לשמש אותו במהלך הקרב. ולא נכתב שם שום דבר על נשקים שמיימים"

"ולכן אם תשיגו כאלה אין שום בעיה שתשמשו בהם." היא אמרה בעודה יודעת מעולה שאף אחד מאיתנו לא יכול להשיג נשק שמיימי.
היא הניפה את החרב. מכה אותה ברצפה. האדמה רעדה ורק מההדף עפתי אחורה.
היא צחקה. "זה מהנה. את לא חושבת?"
"ממש לא" הטלתי לעברה גרזנים.
"נו טוב. לפחות אחת מאיתנו נהנת." היא אמרה והשמידה את הגרמנים בהבזק של אש.
"ועכשיו. את נכנעת?"
"לא!" נעמדתי ושיגרתי לידי גרזן עצום. סהר הירח.
"אז אני אמשיך עד שתיכנעי!" היא הסתערה עלי מניפה לכיווני את החרב החרב הייתה מטר ממני. חצי מטר. עשרים סנטימטרים.
"אני נכנעת!" צעקתי בידיעה שאין לי שום סיכוי להדוף את המכה. או לספוג אותה.
היא הפסיקה להסתער. החרב נעלמה.
לחשושים נשמעו בקהל. "הבת של הגנרל הפסידה" שמעתי
"לא להאמין"
"הם חיות. הם הביסו ללא מאמץ את שני הילדים של הגנרל"
יצאתי מהזירה.
"היי ג'יין!" שמעתי את צעקתה של ראיה "זה היה קרב מהנה!"
כעסתי כל כך.
קרב מהנה?
בשביל מי בדיוק?

אני לא יודעת ⁦ಥ⁠‿⁠ಥ⁩⁦ מוזמנים להציע הצעותWhere stories live. Discover now