פרק 4

16 2 0
                                    

אוך אנשים תודה כל כך שאתם קוראים את זה. אתם באמת מקסימים ואתם גורמים לי לרצות להמשיך לכתוב את הסיפור אז תודה⁦(⁠≧⁠▽⁠≦⁠)⁩
וכזה שמתי לב שבטעות לא עלתה התמונה שרציתי להעלות של ראיה.
--------------------------------------------------

נ.מ ראיה

"מה אמרת?" שאלתי בכעס ונעמדתי.
"בדיוק מה ששמעת."
הבזק קצר של אש והחרב שלי הופיעה לי ביד. ענקית, אדומה, ולוהטת. בן אנוש לעולם לא יוכל להחזיק אותה.
"ראיה" אני שומעת את ריין אומר. "הם לא שווים את זה, בואי."
"לא ריין. הם עולים לי על העצבים."
"אנחנו עולים לכם על העצבים?" שאלה אחת מהם. "תגידו תודה שאתם פה בכלל!"
הכנתי את עצמי להתקפה. "ראיה..." חזר ריין.
כמעט הסתערתי על חברי מועצת התלמידים כשלפתע הגיע מורה.
"מה קורה פה?" הוא שאל בכעס מעושה
"המורה, אנחנו פשוט עלינו במדרגות ועכשיו היא מאיימת עלינו בחרב הזאת" אמר אחד מהם וכל השאר הינהנו.
"מה?! זה בכלל לא נכון!"
"זה באמת קרה בת דרקונים?" שאל המורה בחומרה
"לא! הם משקרים!"
"היא אומרת את האמת אדוני.  הם הגיעו לפה והתחילו להקניט אותנו."
"המורה אתה באמת מתכוון להאמין לבת דרקונים ולאלף ולא לחברי מועצת התלמידים?" שאלה בכעס הבחורה שקודם דיברה.
"המ. יש משהו בדבריכם."
המורה התחיל בבירור לנטות לכיוון הסיפור של מועצת התלמידים. 'מהלעשותמהלעשותמהלעשות' חשבתי מהר ולפתע...

אני לא יודעת ⁦ಥ⁠‿⁠ಥ⁩⁦ מוזמנים להציע הצעותWhere stories live. Discover now