When The Wolves Come Out-מתורגם

פרק 9

פרק!
הוא ארוך אז תתכוננו. לדעתי הפרק הכי טוב בפאנפיק;)
אני ממש אשמח שתצביעו ותגיבו3>
תהנו❤️

-
הוא התכוון לראות את לואי והגור שלהם שוב לפני שהוא או היא יוולדו, זו הייתה הבטחה.

כשהארי פקח את עיניו באותו בוקר קריר, זה היה עם תחושת צריבה על ירכו וללא לואי לצדו. הוא הרים את מבטו אל התקרה ולבסוף סביב החדר שלא הצליח לזהות. נואה עדיין ישן לידו, וזרועו הייתה חבושה לאחר שנורה בניסיון להצילו כאשר נורה ברגלו. הוא ניסה להרים את ראשו כדי להביט בו, אבל לא יכל לעשות זאת כמו שצריך כשרגלו הושענה על כמה כריות, כמו זרועו של נואה.

"אתה ער." קול נשי, אומגה, הוציאה אותו ממחשבותיו. מחשבות על לואי והתינוק שלהם, מחשבות היכן הם יכולים להיות ומה לואי עושה עכשיו..

"איפה אני?" הארי שאל, "מי את?"

"מצאתי את שניכם ליד הנהר, התעלפת והחבר שלך בקושי החזיק בך. לא יכולתי להשאיר אותכם שם כדי למות אז הבאתי אותכם לכאן, ניקיתי את הפצעים שלכם ונתתי לכם לנוח." הנערה הצעירה הסבירה, "שמי ג'יין."

"תודה, ג'יין." הארי נתן בה מבט אסיר תודה, "נואה בסדר?"

"כן, הוא גם התעלף אחרי כשמצאתי אותכם אבל הוא בסדר. איך קוראים לך?" היא שאלה, התקרבה אליו והארי יכול היה לראות שאין לה סימן על צווארה.

"הארי." הוא ענה, ממש לפני שהתחיל להשתעל בגלל גירוד בגרון, "אפ-אפשר קצת מים, בבקשה?"

"כמובן." היא אמרה, עזבה זמן קצר לאחר מכן, ואז חזרה עם כוס מים.

היא עזרה להארי לקום, גרמה לאלפא להתכווץ ולנגוח בכאב עד שהוא התיישב. הוא שתה עד שהכוס התרוקנה, מגלה עד כמה הוא היה צמא. היה רגע של שקט שבו האישה בהתה בו, אבל חברו שהתעורר שבר את הדממה.

"איפה אני?" שאל נואה, מנסה להתיישב ברגע שהוא ראה את הארי והאומגה הזרה.

"שמי ג'יין, מצאתי את שניכם ליד הנהר. איך שניכם מרגישים?" היא שאלה.

"א-אני זוכר עכשיו..." נואה נאנח, מביט מטה על זרועו ונאנח מכאב כשניסה להזיז אותה, "כואבת לי היד."

"זה נורמלי, ייקח זמן עד שזה יחלים." אמרה להם ג'יין.

"תודה לך על שעזרת לנו." הארי הודה לה שוב, חייך אליה חיוך קטן, מפספס לחלוטין את האופן שבו הלחיים שלה הפכו לוורודות יותר.

"לא יכולתי להשאיר אותכם שם." היא חייכה אליו, "אני אביא ארוחת בוקר עוד מעט." היא עזבה, משאירה את הארי ונואה לבד, שמנסים להתעלם מהכאב ביד וברגל שלהם.