בע״ה
פרק 11:נפילה חיובית
אליאור
סם, הלב דופק והגוף מגיב בהתאם לשפתיה על השפתיים שלי. הבחור שעד ממש לא מזמן רצה לקחת איתה את הדברים לאט,הולך לאיבוד בתוך עצמו, מאבד את ההסכם ואת הצעדים הקטנים בהם הוא חשב שנכון ללכת.
ולא מתנגד
לרגע שהשפתיים שלה נתקלות בשפתיים שלי בעוצמה שכזו.
אני אוחז בה, מעלה את גופה על השיש במטבח. ומאפשר
לעצמי קצת לשחרר את הרצון הזה שקיים אצלי מהרגע הראשון שראיתי אותה.
ידי מגששות את דרכן אל גומי המכנסיים שהיא לובשת ואז
עוצר ומביט לתוך עיניה.
מקרוב, ובלי האיפור אני יכול לראות בברור את הנמשים
שעל אפה,להבחין מקרוב שעם ובלי היא יפה ומשתקת אותי.
הרצון הזה בעיניה ברור לי ואני לאט מעביר את ידי על גופה
ומשם אל המכנסיים שולח את ידי אל החלק התחתון בגופה ורואה את עיניה נעצמות במגע שלי עוד לפני שאני מוצא את הנקודה.
עוד לפני שאני טועם אותה, אני שומע את קולה את הגניחות הקטנטנות ואין דבר יפה יותר, מושך יותר ממנה.
אני רוצה לגעת,לחוש אותה בלי הבד, בלי מה שעוד נותר
ידי אוחזת ומחפשת את אישורה שוב, אני רואה את החשש לפתע
״שי..״ אני בקושי מצליח לעצור את עצמי, אבל אני יודע
שלעולם לא אעשה משהו בלי אישורה, בלי רצונה המלאה
״מעולם לא עשיתי את זה״ אני שומע, עיני נפתחות ואני בראש
מלקה את עצמי כי אם זו הפעם הראשונה שלה אני חייב להיות
מכבד ומכיל פי שמונים, ובטח לעשות את זה בצורה עדינה ...
״מעולם לא ירדו לי, באור יום ולא במיטה״ היא ממשיכה וליבי
יש סוג של אנחת רווחה ויחד איתה סוג של תחושת החמצה?
אני מודה, שלא הייתי מתנגד להיות הראשון שלה.
״אין לך ממה להתבייש״ קולי יוצא צרוד מאי פעם
״אין לך מושג כמה את יפה מפה, הכי יפה שיש״ אור השמש
פוגע בפניה ומאיר אותה בצורה מושלמת. השיער שלה נח
בצורה מרושלת מעט אבל מחמיאה הזוהר שגופה מקבל מאור
היום אני רוצה לראות את זה ככה בצורה הכי ברורה שיש
״אני קשוב לך, טוב?״ אני ביד אחת אוחז בידה וביד השנייה
אוחז על מנת להוריד את התחתון , מאפשר לעצמי כשאני רואה
ושומע אותה מהנהנת לחיוב.
YOU ARE READING
טעויות נפלאות.
Romanceהיא טעות, לפחות זה מה שסיפרו לה. אבל הטעות שהיא; היא הגלגל הצלה שלי להביט בה, להסתכל עליה ולדעת שהכל אפשרי, שגם אצלי בחיים אוכל להגשים. 💕
