טעויות נפלאות.

10:בלילה הכוכבים והפחדים.

בע״ה

פרק 10: בלילה הכוכבים והפחדים

אליאור

פתחתי את דלת הבית שלי עבור שי.

מול הפחד לחשוף את העולם שלי זחלה ללב תחושה של שחרור.אם שי נכנסת איתי לאיזשהו קשר מגיע לה לפני
לדעת על הרקע שלי ואת הסיפור חיים.

זו גם אחת הסיבות שאני מרגיש שאני צריך להיות איטי,
שאיתה אני רוצה להיות איטי. ובאותה הנשימה גם דחיתי
את הרגע שבוא אני מספר לה על המשפחה שאבדה לי...

בעיניה בוחנות את החלל, הרבה פה לא השתנה מאז ששניהם
הלכו. השתדלתי לטפח ולשמור על הקיים...

סרבתי להתקדם ומצד שני רציתי לפעמיים למכור את הבית הזה, לעבור למקום אחר, לפתוח דף חדש יחד עם ניתאי מבלי שאנחנו נרגשים שיש בבית הזה שני צללים שנמצאים ולא נמצאים.

זכרונות על זכרונות, זה מה שהיה פה, וזה מה גם שכאב.

״שנייה אני בא״

הנחתי את ידי על כתפה ונגשתי אל החדר של ניתאי.

דפקתי בדלת בשביל לוודא שהוא כאן, קרו מקרים בעבר הלא רחוק שחזרתי בשעה מאוחרת והאיש יצא מהבית אל חברים ועניינים. פתחתי את הדלת שלא שמעתי דבר, עיני קלטו אותו שוכב על המיטה שהפלאפון זרוק פתוח על החזה שלו כמשהו שכנראה נרדם איתו.

לקחתי את הפאלפון והנחתי על הריצפה, יצאתי מהחדר בנשימה.

חזרתי אל שי שעמדה בסלון ובחנה אותו בעיניה נגשתי אליה לאט

״הבית גדול״ קולה לחש לי

״עבדו קשה בשביל להגיע לזה״

הערכתי את ההורים שלי גם כילד, ועוד יותר כאדם בוגר שאיבד אותם , הם עשו הכל בשביל לפרנס ובשביל שהבית הזה שהיה
סוג של חלום עבור אמא- בית קרקע במרכז ללא מדרגות ועליות.

למזלי, המשכנתא התנדפה יחד עם איתם. ההון שהם השאירו עזר לי ברגעים שהייתי קצת לחוץ כללית. עדין צריך לעבוד ולנהל אורח חיים כלכלי מסודר אבל היה לי קצת מרווח נשימה.

״ההורים?״

הנהנתי- רוצה לספר לה, ובאותה נשימה חושש לגעת בפצע.

נכנסנו אל החדר שלי, בדרך כלל ישנתי באלכסון במיטה הזוגית
והפעם המתנתי לשי שתבחר את הצד המתאים עבורה. שהיא נכנסה אל המיטה נכנסתי אחריה בצד השני מרגיש פה בגודל הזה ריחוק פיזי בנינו

״היה יותר נוח אצלך.״ לחשתי כשהיא סובבה את פניה לצד שלי.
היא הסתכלה עלי כלא מבינה לרגע ״ היית קרובה יותר אלי״

בגופה היא התקרבה אלי הניחה את ראשה על החזה שלי נותנת תחושת ביטחון ואמת שלא הרגשתי עם בחורה הרבה מאוד זמן.