מכתב שמעולם לא כתבתי (לעבר שרודף אותי): 1
שדים ישנים חוזרים כאלו שלא ציפית שיבואו לביקור כאלה שחשבת שנפטרת מהם לתמיד והם עדיין חזרו , שדים ישנים כאלה שאף אחד לא התגעגע אליהם והדמעות עומדות בעיניים מנסות לא ליפול כמו אדם העומד על צוק והגוש החונק בגרון הוא כמו אדם העומד בפתח הדלת וחוסם את המעבר האף והפה שלך כאילו שכחו איך נושמים , והגוף מלא אדרנלין ועצבים ואת רק מתה לברוח להעלם שלא יראו שהדמעות מול אנשים נוספים לא ירדו , אותם שדים עשו לעצמם הבטחה , לשבור אותך , להחזיר לאחור לדחוף לחור , להחזיר את הדיכאון וחוסר היכולת לישון , לא להשאיר את מה שכבר נגמר בעבר , שדים... עבר... הפעם אני אלחם - זה עוד לא נגמר , והפעם אני אנצח ולא אתן לעבר להמשיך לקבוע לי את העתיד , כן עכשיו , גם אם זה מפחיד , אני כבר לא בורחת , אני נעמדת ונלחמת , ובסוף גם אנצח , אתייצב אל מול העבר שלי , ואשלים איתו .
YOU ARE READING
מכתבים שמעולם לא כתבתי
Poetryאז הפעם באופן מפתיע לא זה לא סיפור אהבה , זה תובנות שלקחתי וקיבלתי מהחיים מקווה שתאהבו , חפשו אותי גם בטיקטוק - העלילה והדמויות אינם אמיתיים ומבוססים על דמיונו של הסופר , של הזכויות שמורות לי , קריאה מהנה ❤️ אוהד קי ❤️