מכתבים שמעולם לא כתבתי

2 - שכונת המצוקה שלי

מכתב שמעולם לא כתבתי (על שכונת הילדות שלי): 1

בתור ילדה קטנה תמיד שמעתי שאני באה משכונת מצוקה , אז לא ידעתי מה זה אומר , אבל ראיתי לפי המבטים של אחרים שזה לא דבר טוב , ״כל מי שמגיע משם בסוף סיים עם תיק במשטרה , לומד במרכז לנוער בסיכון , ויהיה במקרה הטוב אלכוהוליסט ולא נרקומן, ושום דבר לא יצא מהם , שום דבר הם נולדו בשכונה הלא נכונה של העיר״ , 2 מורות דיברו בינהם ״שמעתי שלכולם שם יש אחים גדולים בכלא , והם כולם עסקו בסמים״ שמעתי מילדה שלמדה איתי בלט , אז כן אני משכונה שפעם ואולי גם היום נחשבת שכונת מצוקה , אלו שכל האזרחים שלה משלמים פחות רק כי הם משם , ונכון גדלו סביבי גם אנשים לא נכונים , אבל רק את הצד הזה אתם מכירים , אתם לא יודעים איזו אחווה הייתה בנינו השכנים , איזה אנשים יש שם כאלה שילוו אותך לכל החיים , וכן זה נראה רע שבחור בן 40 מלווה ילדה בת 15 הביתה , אבל מה שאתם לא יודעים זה שהוא דואג לה , שלא תעבור חלילה מה שהבת שלו עברה שהלכה ברחוב בלילה לבדה , וכן אנחנו משתכרים בגינות , אבל אין בזה שום דבר רע , ואותם ילדים ״מהשכונה מצוקה״ הם אלו שליוו אותי בכל תקופה , הם כמו משפחה שניה , הם חברים כאלה שישארו לכל החיים , וכן מפנים את אותה שכונה מלא פעמים , הורסים דברים כמו ״בנק המילים״ , אבל אלו החברים שלי , החברים הכי טובים , ואני לא אחליף אותם בחיים שאבא של ע** בעל בפיצריה נפטר מסרטן כל השכונה הייתה לצידם ותמיד עזרו ותמכו , שעברתי דירה לשכונה חדשה היו כאלה שהתנשאו ואמרו למה שתרצי קשר עם אותה שכונה? - זו לא .... ״שכונת מצוקה?״ , אז כן שתיהיה שכונת מצוקה , ודירות עם מחירים בריצפה רק כי הסביבה לא נראת טוב חכמה אנשים , אבל להגיד לכם את האמת ? - האנשים שם לא כל כך שונים מבמקומות אחרים , ויותר מזה ? אותה שכונה תמיד לצידי ואני תמיד אחזור אליה , לא משנה מה יקרה , כמה עשירה אני אהיה מהמקום הזה באתי , ואליו תמיד אשוב... כן... שוב... אלו החברים שלי .... השכנים שלי המשפחה והבית השני שלי , ונכון בדירה מולי גר נרקומן , ו2 קומות מעלי מישהו שכנראה פדופיל , אבל בסופו של דבר זו השכונה שלי , המקום בו גדלתי וחייתי , ולא הייתי מחליפה את זה בחיים .