The power of love

פרק 10

קמילה:

אחרי כמה שעות של טיסה סוף סוף הגענו למקסיקו, אבא, אמא וכריס נסענו הביתה ברכב שחיכה לנו בשדה התעופה, אני נשארתי עם דילן.

דילן ביקש שנדבר ואני מבינה למה הכל בטח היה מוזר בשבילו, הוא לא רגיל לזה כמוני, הסכמתי לדבר איתו, אז הינה אני עכשיו ברכב שלו יושבת בשקט במושב ליד הנהג מחכה שהוא ידבר.
מוזר לי..

״היי.. קמילה אני לא יודע מה קרה פה היום אבל אני מקווה שאת בסדר״ דילן אמר אחרי שתיקה ארוכה שהרגישה כמו נצח, האמת שלא ציפיתי שהוא ישאל אותי איך אני מרגישה.

הייתי בטוחה שהוא ‏יומר שמה שהולך בנינו לא עובד יותר, זה מה שרוב הבנים שיצאתי איתם אמרו ברגע שהם ראו אקדח בבית שלי, הם היו נפרדים ממני.

לא שאכפת לי, אחרי הכל אני כן מהמאפיה, ומי שרוצה אותי צריך להבין את זה.
״אני בסדר, אתה?״ שאלתי, הוא חייך חיוך ביישן כאילו התשובה שלו תבייך אותו בטרוף.

״אה, אני, אני סבבה נראה לי״ אמר בציחקוק,
״יופי אני שמחה״ אמרתי באדישות, אני כל כך עייפה שאני עוד שנייה נרדמת לו ברכב.

הגענו לבית שלי אחרי נצח, ״טוב תודה דילן, ניפגש בבצפר״ התלוצצתי בעייפות, אין סיכוי שאני ודילן נפגש בבצפר, באתי לפתוח אבל דילן תפס את ידי ונישק אותה ברכות.

״נכון אנחנו ניפגש״ אמר ושלח חיוך מתוק ופלרטטני, פתחתי את הדלת ויצאתי, השומרים, החיילים אני כבר לא יודעת מה הם בדיוק, הם פתחו לי את השער ונכנסתי.

כריס חיכה לי בכניסה לבית ליד הדלת, ״וואו איך אתה דואג לי״ זילזלתי בו, הוא באמת חיכה לי מחוץ לבית במשך בערך חצי שעה אולי טיפה יותר,
״כן. אני דואג לך ואני לא יכולתי לדעת אם הוא עשה לך משהו״ אמר בכנות ודאגה.

הרגשתי רע עם זה שזילזלתי בו, אחרי הכל הוא כל יום לוקח על עצמו את האשמה של מה שקרה, שדרך אגב לא קרתה בגללו, אבל היא ממשיך להאשים את עצמו ואומר שזה בגללו.

הוא כל כך עקשן, אוף אין לי כח, ״טוב, תודה שחיכית לי״ אמרתי ונתתי לו חיבוק, הוא נישק את שיערי והחזיר לי חיבוק.

רציתי לשאול אותו מי זה אדריאנו אבל לא הרגשתי שזה מתאים עכשיו, הייתי עייפה והוא שם לב לב לזה, ״קמילה את צריכה ללכת לישון, קרו יותר מידי דברים היום ואת צריכה לנוח״, אמר והאמת שהוא צודק,
אני לא התנגד לשנה טובה עכשיו.

התנתקתי מהחיבוק והתקדמתי לכיוון דלת הכניסה, כריס הגיע לפניי ופתח אותה בשבילי, שלחתי לו הנהון תודה והלכתי למעלית, החדר שלי נמצא בקומה הרביעית, בקומה השלישית נמצא החדר של כריס וחדר הכושר הפרטי שלו, ובקומה השנייה האזור של אמא ואבא.

יש עוד כמה אחת -הקומה השישית- איסרו עליי להתקרב לשמה, כבר מגיל קטן ידעתי שזה הקו האדום בשבילי, אבל תמיד נשארה בי הסקרנות לדעת מה יש שם.