אדריאנו:
ישבתי ליד השולחן דיברתי עם סביו, דייגו נעלם לשירותים כבר לפני חצי שעה בערך, בטח לזיין מישהי.
סביו דיבר אבל הראש שלי היה במקום אחר לגמרי,
ראיתי את קמילה הולכת לכיוון השירותים נראת חיוורת אז החלטתי לעקוב אחריה.
חיכיתי במשך רבע שעה בערך, לא היה לי סבלנות לחכות וברגע שהתכוונתי ללכת קמילה נתקע בי, היא הרימה את ראשה ופגשה במבטי.
עלה מעט סומק על לחייה אבל היא מיד מחקה אותו, משחקת אותה קשוחה. ״סליחה לא התכוונתי להתקע בך״ אמרה וצעדה לאחור. ״אני חיי, את חייה, הכל טוב״ אם זה היה מישהו אחר כנראה הוא היה מכוסה דם כרגע.
״יופי״ אמרה וחלפה על פניי, אני די בטוח שהיא לא יודעת שאני הקאפו של איטליה בניו-יורק, אם היא הייתה יודעת היא לא הייתה מדברת ככה בביטחון.
אני לא יודע למה הלכתי אחריה בכלל.
חזרתי לשולחן וסביו שלח לי מבט של ׳למה הלכת אחריה?׳ לקחתי את הכוס וויסקי שלי ורוקנתי את כולה בלגימה.
הרגשתי שמישהו מסתכל עליי וכשמצאתי מי הרמתי גבה משועשעת, קמילה.
יכולתי לראות עלייה שהיא נפלה למלכודת שלי אבל מכחישה את זה.
כריסטאנו, אחיה הגדול לחש לה משהו שגרם לה להתעצבן, ראיתי בעינייה כעס וזעם.
אני יכול להישבע שהיא רוצה לשחוט אותו עכשיו.
אחרי כמה דקות דייגו הגיע, נראה גמור לגמרי ושנייה אחריו בחורה שנראית ממש טוב, אני לא אשקר. יצאה משירותי הגברים.
סביו לחש משהו לדייגו שגרם לו לצחוק, לא בקולי קולות אבל כן לגחך, זה היה נראה כאילו הוא הולך פאקינג להתפוצץ.
״מה פאקינג מצחיק אותך?״ שאלתי בטון עצבני ודייגו נהיה עוד יותר אדום.
לפעמים אני לא מצליח להבין איך אנחנו אחים,
איך יש לנו קשר דם. נאנחתי ביאוש.
~~~~
קמילה:
מה שכריס לחש לי העלה לי את העצבים, לפעמים זה יכול להיות כל כך מעצבן שהוא מכיר אותי כזה טוב, הוא יודע את כל נקודות החולשה שלי והוא משתמש בזה כדי לעצבן אותי.
אני שונאת את זה שיש לי חולשה למשהו, אני שונאת להיות פגיעה, אני שונאת את הפאקים הקטנים שיש לי, פשוט שונאת את זה.
הרמתי את רגלי מתחת לשולחן ודרכתי על רגלו של כריס, חייכתי חיוך ניצחון כשראיתי את הפרצוף שלו.
הוא ניסה להסתיר את הכאב אבל אני בטוחה שכואב לו, העקב הנעל שלי די גבוה, שמעתי אותו מקלל מתחת לאפו בקול חירשי.
״איפה החבר שלך? ותעני לי כי אני לא אשאל שוב קמיל״ כריס אמר באיום אבל זה לא מזיז לי כי אני יודעת שהוא לא מסוגל להרים עליי אפילו את הזרת שלו, הוא הוא יותר מדי מפחד עליי.
YOU ARE READING
The power of love
Romansaקמילה פלורס: אני ״נסיכת המאפיה״ כל חיי הייתי ילדה עם דעות, כל הזמן היה לי מה לומר, ילדה שלא יודעת מזה לשתוק. תמיד אמרתי מה אני חושבת ותמיד אומר מה אני חושבת. ואף אחד לא ישנה את זה, פאקינג אף אחד! וכל מי שינסה יראה מי אני באמת!.. אין סיכוי שהוא יצליח...
