נ.מ: ליאון
בשתיים בלילה פתחתי את עיניי-שוב
לא יכולתי לישון לידה, עצם היותה אישתי הפכה אותה לנטל, היא הייתה עוד אדם שכבל אותי אליו אפילו אם זה לא היה מרצון
הנחתי על גופי רק מכנס שחור וחולצה ארוכה אך דקה בצבע לבן מעט שקוף לפני שצעדי עזבו את החדר ואני טיילתי לעצמי בארמון הזר והאפל, אור הירח היה הדבר היחיד שנתן אור והוא השתקף כל כך בחן דרך החלון הגדולים של המקום
לבסוף, בין כל חלונות הזכוכית מצאתי דלת, היה הייתה שקופה אך מטושטשת ונראה היה שהיא פתחה של מרפסת גדולה ומופאורת, כזאת שמתאימה לבני מלוכה...
פתחתי את הדלת באיטיות ויצאתי לאותה מרפסת כאשר האוויר הקר של הלילה עוטף את כולי אך במקום שהייתי לבד עם המחשבות שלי נתקלתי בפנים קרות מסתכלות עלי באדישות ברורה
''המלך אדוארד....'' מילמלתי והרכנתי את ראשי מעט בתור מחווה לכבוד,לומד מטעויות העבר
הוא הסתכל עליי
יותר נכון בין אותי ללא בושה,לא מפחד לתת לעיניו לגשש את גופי אך אני לא יכולתי להתלונן, חוץ מהעובדה שאהבתי את מבטו עלי אני גם לא הסתרתי את העיניים שלי שסרקו אותו
הוא לבש חולצה שחורה וצמודה על הגוף אך רפויה באזור הידיים, מכנסיים בצבע כחול כהה ומעט אפור, אין פלא שלא ראיתי אותו, ביחד עם שעיר הפחם שלא הוא נראה בדיוק כמו הלילה ורק עורו האיר ונראה בהיר בגלל עור הירח שהשתקף עליו
הוא גיחך
''נהנת איתה קודם?" החיוך שלו קר כמו קרח ''אל תקשה עליה יותר מידי, היא חברה טובה.... למרות שלא נראה לי שהיא בכל זאת תעשה לך הרבה צרות....'' הוא מילמל בשקט אך עדיין נשמע בטוח וחזק
שנאתי את זה שגם כאשר שנינו היינו לבד לגמרי היא הייתה נושא השיחה שלנו אבל בכל זאת הודהתי שנתן לי הזדמנות לשמוע את קולו
''אל תדאג, גם ככה אין לי הרבה יותר מידי עיניין בה''
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
בוקר טוב 💕
YOU ARE READING
Royal love
Romanceאז עשיתי את זה, וויתרתי על הכל, על הגאווה שלי, על הכבוד שלי, על המשפחה שלי... לעזאזל, וויתרתי על הממלכה שלי אבל מה עוד יכולתי לעשות הגיהינום אף פעם לא נראה מגרה יותר, במיוחד כאשר הוא היה השולט שם, השטן חסר הרחמים שלי שגרם לליבי לדפוק ולנשמתי לבעור א...
