נ.מ: ליאון
הסתכלתי עליה מופתע כאשר שברה את התדמית האדישה שלה אך להפתעתי הבעת פניה השתנתה והפכה לחיוך נרגש ורק אז גם שמתי לב לסומק האדמדם שכיסה את לחייה
''אה...את בסדר גברתי?" שאלתי, נזהר במילים שיצואות מפי מהפחד והחשש לעצבן אותה
היא הביטה הצידה והסמיקה ''פשוט תעיף מפה את אנה ותהיה עם אחי כבר...'' היא מלמלה לפני לקחה אוויר והסתכלה עלי בקור רוח כמו תמיד בזמן שאני לקחתי כמה צעדים אחורה והשתחוותי לפני שיצאתי מהחדר אבל אפילו נשימה אחת לא הספקתי להכניס לריאותי לפני שגופי נצמד לקיר שליד חדרה
החיוך הזחוח והערמומי של אדוארד נראה מולי כאשר הסתכל עלי כמו טרף שנטפס במלכודתו
''אז אתה מזיין את אחותי, אה?" דבריו נשמעו יותר כמו ציין עובדה משאלה מה שגרם ללחיי להתחמם ולהאדים עד שצרבו את פני התמימות עם עיניי שלמרות כל מה שכבר עשינו ביחד לראות אותו ככה קרוב עלי עדיין היה יותר מידי בשביל שהאישונים שלי יצליחו לזוז משפתיו
''אה...לא...היא רק רצתה לדבר על משהו" מלמלתי וראיתי אותו מהנהן מעט לדברי מה שגרם לי לחייך לרגע בזמן שהמשכתי לבהות בשפתיו השמנמנות.
רק המחשבה על אותם שפתיים מציאות מתוכן קולות שבאים הישר מהגיהנום ונשמעים כמו גן עדן בזמן שגופו הערום והמזיע זז מעט מתחתי כל פעם שאברי נכנס עמוק ככל האפשר לחורו המתוק שנועד כדי שאחדור אליו בחוזקה עד שיצרח את שמי כך שכל אדם בממלכה המזוינת הזאת ידע שהוא שלי רק כמה רגעים לפני שאנשק את פיתחו בעדינות כאילו היה יצירת אומנות או גוף שמימי שהאלים העניקו לי כדי שאסגוד לו בזמן שאני מוצץ לו ושואב אותו לפי עד שהרגיש את זרעו על לשוני ואגרום לגופי ל-
''ליאון''
לפתע יצאתי מהפנטזיה שלי והסתכלתי מובך מעט על אדוארד
''אתה יודע....''
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
אז כן נתעלם מזה שלא העלתי פרק כמעט שבועיים...בכל זאת מה קורה?
אני העלה יותר בחופש אז אל תדאגו תקבלו את הפיצוי שלכם😏😉
בכל זאת יום טוב 💕💕
YOU ARE READING
Royal love
Romanceאז עשיתי את זה, וויתרתי על הכל, על הגאווה שלי, על הכבוד שלי, על המשפחה שלי... לעזאזל, וויתרתי על הממלכה שלי אבל מה עוד יכולתי לעשות הגיהינום אף פעם לא נראה מגרה יותר, במיוחד כאשר הוא היה השולט שם, השטן חסר הרחמים שלי שגרם לליבי לדפוק ולנשמתי לבעור א...
