התמונה לא קשורה לול
סורי שלא העלתי מלא זמן יש לי הרבה תירוצים אבל אין לי כוח לכתוב אותם אז עזבו פשוט תקראו.
~נקודת מבט אשטון~
הסתכלתי על לוק, מנסה לעקל את מה שהוא אמר הרגע. ניסיתי להגיד לו משהו אבל שום דבר לא יצא. הוא בהה בידיו ולפעמים הרים את מבטו אלי. הייתי מבולבל, הכל היה מעורבב. לבסוף הצלחתי לדבר, ״לוק... זה הולך להיות קשה בשבילך בכל דרך אפשרית. זה קרה כבר פעם אבל זה הולך להיות קשה לעבור את ההומופוביה הזאת.״
הוא הסתכל אלי ואמר, ״אני מוכן לנסות.״
ישבתי בשקט שוב. הוא הביט למטה שוב. ״אני מוכן לעזור לך״ לחשתי.
שנינו ישבנו בשקט עד שהוא שאל, ״איך אתה עושה את זה?״
״עושה מה?״
״עומד בשנאה.״
״אה זה. ובכן, בהתחלה לא עמדתי בזה. בכיתי כמעט כל לילה, לא היו לי חברים, ילדים הכו אותי. אבל עכשיו הכל בסדר, התרגלתי לזה. הכרתי חברים שוב, אף אחד לא מרביץ לי יותר,״ הסברתי.
״אה...״
״אני לא חושב שלך זה יהיה כל כך קשה, לוק אתה יותר מכובד, יש לך יותר קשרים ממני,״ אמרתי לו.
ושוב נפלה דממה בינינו. הנחתי את הקפה על השולחן והשארתי עליו את היד. הוא הניח את הקפה שלו ושם את ידו על שלי. הסתכלתי עליו בהפתעה. הוא הביט בי עם חיוך שמראה אי נוחות אך לא היסס להזיז את ידו. לקחתי את ידו ושילבתי את אצבעותיי בשלו. הוא עדיין לא הזיז את ידו. הוא אמר, ״טוב הנה שלב ראשון. ותוריד את זה מהרשימה שלי״.
חייכתי ושאלתי אם הוא רוצה ללכת לפארק. הוא היסס אבל אמרתי, ״זה יעזור, להיות בציבור יראה שאתה לא מפחד.״
״מה אם יש שם מישהו?״
״אם אתה לא מרגיש בנוח עם זה אתה יכול לא להחזיק לי את היד, אתה יכול פשוט להתנהג מאוהב, אם אתה רוצה״ הסברתי.
״אבל אני רוצה... א-אני אוהב את זה.״
״זה בסדר.״
קמנו מהכיסא ועזבנו את הקפה שלנו והלכנו לדלת. הוא שמר אותי קרוב, ידינו עדיין משולבות. חייכתי, תמיד רציתי את זה. אהבתי את לוק אפילו שהוא עשה לי את כל מה שהוא עשה לי. אהבתי אותו דרך כל זה. אפילו שאמרתי שאני שונא אותו וקראתי לו בשמות גנאי, תמיד רציתי שזה יקרה.
״היי לוק?״
״כן?״
״אני לא יודע אם אתה יודע את זה שתמיד רציתי ש.. אתה יודע, תאהב אותי.״ הסמקתי.
״באמת?״
הנהנתי את ראשי. הוא חייך מעט. אני שמח שסוף סוף ראיתי את הצד הזה של לוק. הגענו לפארק ורצתי לנדנדות, משתחרר מידו. הוא רץ אחרי. התיישבתי על הנדנדה והוא התיישב לידי. התנדנדנו וצחקנו ביחד. הבוקר הזה כל כך טוב. הבוקר הכי טוב בשנה הזאת. ואני מקווה שלוק נשאר.
״אני אוהב אותך,״ הוא אמר ברכות.
״ג-גם אני אוהב אותך״ אמרתי.
~נקודת מבט לוק~
זה דבר כל כך קשה לביצוע. אני באמת אוהב את אש,ואני יודע שהוא בטח מפחד. הוא יודע שזה הולך להיות קשה. אני רוצה שזה ימשך. אני רוצה להיות איתו. אני רוצה להגן עליו. אין לי שמץ מאיפה כל הדבר הזה הגיע אבל אני בסדר עם זה. אני רוצה אותו לעצמי ואני לא יודע למה. אני אוהב אותו ואני מודה שאני אוהב את ההרגשה של זה.
