♡פרק 15♡

65 9 2
                                    


עיני נפתחות באיטיות, אני לא מזהה את המקום אפל, החשוך ופחיד שאני נמצאת בו

אני מרגישה משהו קר בידי ורואה שידי מאוזקות, אני מנסה להשתרר מהם

"אין לך מה לנסות את לא תצליחי" אני שומעת את קולו של קאפו

"תשחרר אותי" אני צועקת ומנסה להשתחרר אבל ללא הצלחה

"בחלום" הוא מגחך ומתקרב לעברי "את הולכת לשלם על מה שעשית!!" ומרים את ראשי

"מה עשית לך" אני מסיטה את ראשי לצד כדי שלא יגיע בי , אבל הוא אוחז אותי בחזוקה

"מה עשית? את באמת שואלת?" קולו היה עצבני "את ברחת מכאן!!!!!! הרבצת לשומר, שברת את הטלפון של אשתי ולקחת לה את הארנק וברחת מכאן"

"אני לא עשיתי את זה סתם.." אני תוקעת אותו "אבא שלי היה זקוק לי"

" מה אכפת לי מאבא המטומטם שלך" הוא צורח ומעיף את המים שהיו על השידה הקטנה על הרצפה "הוא היה צריך למות כבר ממזמן" הוא לוחש לי באוזן "ואת הולכת לשלם על זה שברחת, כי אצלי אף אחד לא בורח" הוא מביט בי מבט מפחיד,  ודוחף בחזוקה את הכיסא שאני אזוקה בו אחורה,  אני נופלת על ריצפה וכול הגוף שלי כואב תופת
הוא מרים את הכיסא שלי מהרצפה

" מה קרה כאב לך?"  הוא אומר בטון ציני

"לא" אני אומרת בכול יציב, ושוב הוא דוחף אותי על הריצפה עם הכיסא
והכאב כבר כול כך כואב , שאני כבר לא מרגישה אותו

" כואב לך?"

ואני מהננת

" חכי רק בתחלנו" הוא מחייך את החיוך הכי גדול בעולם, כמו ילד שקיבל את מה שהוא רוצה

הוא מתרחק ממני
ומוציא את המכשיר קשר שלו

" תכניסו אותו"

אחרי דקה, שומר מכניס מישהו ואני מזהה את הנהג המונית שהסיע אותי מקודם.
אני רואה אותו קשור בידי, בגדיו קרועות וגופו כבול ועיני בדמעות

"את מכירה אותו נכון?" הוא מביט בי "תעני לי" הוא צועק

אני מהננת

"בבקשה אדוני על תהרוג אותי" הוא מתחננן ובוכה

"אל הורג אותו בבקשה " אני צורחת עליו שאני מבינה לאן זה ילך

"הופה... את יודעת לדבר" הוא מגחך

"הוא לא עשה שום דבר כדי לעזור לי, ברגע שהוא זיהה אותי הוא רצה להתקשר עליך, ואני ברחתי ממנו" אני ממשיכה לצעוק

אבל הוא לא מקשיב לי, הוא מוציא ממכנסיו את האקדח

"לאאא בבקשה אל תעשה את זה " אני מתחחנת שאני רואה את הנהג מונית בוכה  ומנסה להשתחרר מאזיקים

-בום-

הוא נופל על הריצפה

"לללאאאא" אני צועקת כמו משוגעת  ועיני מתמלות בדמעות

השורדתWhere stories live. Discover now