♡פרק 35♡

47 6 2
                                    


אני רואה את הקאפו יוצא מאחד מהרכבים

"אל תפחדי, אני מכירה אותם" אני אומרת לנערה שהתחילה לרעוד מפחד

"בבקשה לא, שלא יקחו אותי" היא מתחילה לבכות שוב "רק עכשיו יצאתי מסיוט אחד, שלא יחזירו אותי לסיוט שני" היא מתחננת בפני

"אל תדאגי, אני יטפל בזה. רק אל תצאי מהרכב עד  שאני יגיד לך, בסדר?"

היא מהננת

"מה את מתכוונת לעשות?" תומאס עוצר  אותי לפני שאני יוצאת

"לדבר איתו"  אני יוצאת מהרכב

"מה?" הוא אומר לי בקול כועס ובמבט קשוח

"תקשיב.." אני מנסה להסביר לו

"לא, אני לא מעוניין לשמוע! עשית משהו מבלי שאמרתי לך" הוא צועק עלי

"אני  יודעת ואני מצטערת, אבל לא היתה לי ברירה אחרת" אני מנסה להיות נחמדה

"בטח שהיה לך! יכולת לדבר איתי, אבל את חוצפנית!! סיננת אותי" הוא נוזף בי

"אני לא עניתי לך, כי פחדתי שלא תסכים לי" אני מנסה להסביר את עצמי הכי טוב

"אז לא  עונים לי??!!" הוא צורח

"תקשיב, אני ראיתי אותה במקרה. היא היתה זקוקה לעזרה" אני מצביע על הרכב שהיא נמצאת בו  "אם לא הייתי עוזרת לה, הוא היה ממשיך לאנוס אותה"

"מה אכפת לי ממנה?!?!?!"

"תגיד אתה שומע את עצמך? היא היתה צריכה עזרה!!!!!! תפסיק להיות עיוור למה שקורה מסביבך זה לא פתרון." אני צורחת עליו

"אין בעיה" הוא הולך לכיוון הרכב ומוציא את הנערה מהרכב

"לא בבקשה לא" היא מלמלת מפחד

"סתמי" הוא מכאיב לה , ומוציא את האקדח ומכוון אותה על הראש שלה

"אם אתה תהרוג אותה אז אני ההרוג אותך" אני  צועקת עליו ומכוונת עליו את האקדח שלי

"אז מה את מאיימת עלי?" הוא מגחך

"לא" אני מורידה את הנשק שאני מבינה שזה לא הפתרון "בבקשה תן לי לשים אותה במקום מוגן, ואחר כך תעשה לי מה שבאלך, תרביץ לי, תכאיב לי, תהרוג אותי. אבל שחרר אותה, היא לא עשתה כלום, בבקשה" אני מתחננת

משהו פתאום בעניים שלו משתנות
"בסדר, אבל אני יקח אותה" ומוריד את האקדח שלו

"לא, היא מפחדת ממך, אני יקח אותה בעצמי, מצדי תסע אחרי, אני מבטיחה שאני לא התעקב ויעשה את זה הכי מהר" אני אומרת את זה בביטחון

"לא. את כזאת כפוית טובה!!!!!!!! אני גם נותן לך, וגם על זה יש לך  טענות" הוא מקרב עלי "תקשיבי ותקשיבי לי טוב, זה או זה או שהיא מתה עכשיו!!" הוא מכוון עליה את האקדח

השורדתWhere stories live. Discover now