"פאקקקקק"
"הלכתי" אמרתי אחרי שבעתתי לו בחוזקה באזור, מי שהבין הבין ומי שלא, בביצים
אחרי כמה שניות הבנתי שכדאי לי לרוץ וכך עשיתי
"אני כאן" הודעתי למנהל שלי אחרי שנכנסתי למשרד שלו
"יופי אתה יודע מה לעשות נכון?"
"כן בטח"
"אוקי אתה יכול לצאת"
"אוקי"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרתי😅 והפעם על חשבון שיעור
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תתעורר למציאות!
שום דבר לא הולך כמתוכנן בעולם הארור הזה.
ככל שאתה חי ככה אתה מבין שהדבר היחיד שבאמת קיים במציאות הזאת הוא: כאב, סבל והבל.
תקשיב! בכל מקום שאתה מסתכל בעולם הזה איפה שיש אור תמיד יהיה צל שימצא גם כן.
כל עוד יש מושג של ניצחון החשכה גם תהיה קיימת.
הכוונה האנוכית לרצות לשמור על השלום יוזמת מלחמות ושנאה נולדת על מנת להגן על אהבה.
קיימים קשרי מנות מזדמנות שאי אפשר להפריד ביניהם."
.....
"אתה רציני???"
"מה אתה רוצה?! המורה אמרה לעשות חיבור"
"כן חיבור, לא פאקינג לצטט מפקינג נארוטו את המשפט שתרגמת בפאקינג גוגל של פאקינג מאדארה" צעקתי עליו (מי שלא הבין נקודת מבט שלי, אדוארד)
הנה אנחנו הגענו למצב שאני אצלו בחדר יושבים ביחד על המיטה שהוא אמר לי לבדוק ולהגיב על "חיבור" שהוא עשה כמו שהמורה שלו אמרה לעשות כשיעורי בית
"שמתי לב שיש לך קטע עם מילים מהשורש פאק"
"מה אתה אומר שרלוק?, איך עלית על זה?" אני שואל בהלם מזוייף
"אני גאון ואתה טיפש, כמובן"
"ובכל זאת אני זה שעוזר לך בשיעורים כשאני אפילו לא לומד בבית ספר" אני מתגרה בו
"זה לא אשמתי שאתה גאון מלידה, שאפילו בלי בית ספר אתה יכול לעשות בגרויות" אמר מגן על עצמו אבל לא סיימתי לריב עדיין
"זה פשוט שאתה טיפש ואידיוט שמצטט נארוטו במקום לכתוב חיבור"
"אז תן לכתוב משהו אחר רגע"
אחרי כמה דקות של שעמום מצד אדוארד "ומאמץ" מצד שון:
"חוסר הצבע נושב דרך פגישתנו האפורה, כשאצבעותייך הקרות קוראות לי.
לאחר שנמסתי, בעדינות שמרת את אני הקר והבעייתי, ושיחקת סביבי עם נשיקה.
בכל מקרה, אחפש סוג יחיד של אהבה, ענייך היבשות הגיעו כה רחוק על לרגע זה.
YOU ARE READING
Be My Baby
Loup-garou"זה הבית החדש שלך" אדאורד בן השש עשרה שבקושי מצליח לשלם שכר דירה ילד שונה בסך הכל אבל הוא תמיד סבל מזה עד שהוא בא וחטף אותו Xלא להומופוביםX
